דייוויד דנבאר ביואיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד דנבאר ביואיק

דייוויד דנבאר ביואיקאנגלית: David Dunbar Buick) (18541929) היה ממציא, מייסד ומנהלה הראשון של יצרנית הרכב האמריקאית ביואיק (1903).[1]

ביוגרפיה

[2][3]

ביואיק נולד בארברוט (אנ'), מחוז אנגוס (אנ'), סקוטלנד ועבר לדטרויט בגיל שנתיים עם הוריו (אביו: אלכסנדר).[4]

בשנת 1869, בגיל 15 ביואיק עזב את בית הספר והועסק בחברה ששבנתה מוצרי אינסטלציה. בשנת 1982 החברה נתקלה בבעיות פיננסיות וביואיק ושותף רכשו את החברה. בשלב זה החל ביואיק להראות את הבטחתו כממציא, לייצר חידושים רבים, כולל ממטרה דשא, ושיטה לצבוע ברזל יצוק לצמיתות עם אמייל זגוגית אשר אפשרה את הייצור של אמבטיות "לבן" במחיר נמוך יותר. עם השילוב של החדשנות של ביואיק החברה הפכה רווחית למדי.

במהלך 1890, פיתח ביואיק עניין במנועי בעירה פנימית והחל ניסויים איתם. ביואיק לא הקדיש זמן רב לעסקי הצנרת, השותפות פורקה והחברה נמכרה.

בשנת 1899 ביואיק הקים חברה חדשה: "Buick Auto-Vim and Power Company". מטרתה המוצהרת של החברה הייתה לשווק את המנועים לשימוש חקלאי. ביואיק פנה במהרה להתפתחות של מכונית שלמה, ולא רק מנוע. בנוסף, ביואיק התרכז במחקר ופיתוח על חשבון ייצור ומכירות.

בתחילת 1902, ביואיק הקים את חברת הייצור של ביואיק, בכוונה לשווק את מנועיו לחברות רכב אחרות, ובנוסף ייצור ומכירה של מכוניות משלו.

בעיות הייצור והפיתוח התפתחו, ובסוף 1902, ביואיק נותר ללא תזרים מזומנים, עם מכונית אחת בלבד. ההתמקדות בפיתוח גרמה לפיתוח מנוע השסתום המהיר "Valve in-Head" (אנ'). שיטה זו של בניית מנוע מייצרת חזק יותר מהמנועים שבנו היצרנים האחרים באותה עת. מנועי "Overhead valve engine" משמשים את רוב יצרני הרכב כיום.

אפשר לסווג כמעט את כל המנועים המודרניים כמו נגזרות של ההמצאה של ביואיק.

בשנת 1903 לאחר שנותר פעם נוספת ללא תזרים מזומנים, נאלץ ביואיק לגייס יותר כסף באמצעות הלוואה בסך 5,000 דולר. בעזרת סיוע פיננסי זה, ביואיק הקים את "ביואיק מוטור קומפני" ב-19 במאי 1903.

באותה שנה נקלעה החברה לקשיים כספיים והשתלט עליה איש העסקים ג'יימס ה. וייטינג, שהעבירה לעירו פלינט. בשנת 1904 שכר וייטינג את ויליאם דוראנט שינהל את ביואיק.

בשנת 1904 נטל חלק בבניית דגם ביואיק מודל B.

בשנת 1906 קיבל ביואיק חבילה לפיצויים ועזב את החברה שהקים. נשיא ביואיק, ויליאם דוראנט, קנה את המניה מביואיק תמורת 100,000 דולר.

לאחר השקעות לא מוצלחות בנפט בקליפורניה ובפלורידה, וניסיון (עם בנו טום) לייצר קרבורטורים, ביואיק חזר לעסקי הרכב בשנת 1921, כנשיא חברת "לוריין מוטורס" ("Lorraine Motors") קצרת הימים, ובשנת 1923 עיצוב של "דנבר", אב טיפוס של רכב.[5][6]

בערוב ימיו עבד כמורה ב"בית הספר לעסקאות בדטרויט".

בשנת 1929 נפטר מסרטן המעי הגס. נקבר בבית הקברות וודמיר בדטרויט, מישיגן.

בשנת 1974 צורף ביואיק למוזיאון האמריקני "היכל התהילה של הרכב" (אנ').

ביואיק ייצרה יותר מ-35,000,000 כלי רכב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "דייוויד דנבאר ביואיק" - ביוגרפיה web.archive.org/web/20160319092042
  2. ^ ביואיק - ביוגרפיה prewarbuick.com/features/who_remembers_david_bunbar_buick
  3. ^ "דייוויד דנבאר ביואיק" - ביוגרפיה אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ "דייוויד דנבאר ביואיק" geni.com/people/David-Buick
  5. ^ Curcio, Vincent (2000). Chrysler: The Life and Times of an Automotive Genius. Oxford University Press. pp. 161–162. מסת"ב 978-0195078961
  6. ^ "דייוויד דנבאר ביואיק" scotsman.com/200voices/innovators/david-dunbar-buick
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29772153דייוויד דנבאר ביואיק