דידג'רידו

דידג'רידו (או בקיצור דידג') הוא כלי נשיפה קדום שפותח על ידי תושביה המקוריים של אוסטרליה, האבוריג'ינים. אף שאין מידע מדויק לגבי גילו, ישנן עדויות שהשימוש בו החל כבר לפני 1,500 שנה, והוא מתואר פעמים רבות ככלי הנשיפה העתיק בעולם^[1]. שמו המקורי של כלי הנגינה הוא "יאדקי", ו"דידג'רידו" הוא השם שבו הוא מכונה במערב.

באופן מסורתי עשוי הדידג'רידו מענף של אקליפטוס שחלקו הפנימי כורסם על ידי טרמיטים. בכלי מנגנים על ידי נשיפה לתוכו והרעדת השפתיים, פעולות שיוצרות רטט בענף ובכך נוצר הצליל. הצליל של הדידג'רידו הוא בעל תו אחד אך יכול להישמע מגוון על ידי הוספת קולות של הנגן עצמו (כגון צעקות), הקטנת האוויר בלחיים או לחלופין ניפוח הלחיים, הזזת הלשון בתוך חלל הפה ועוד.

בדומה לכלי נשיפה אחרים, ביכולתם של נגני דידג'רידו מיומנים לנשוף אוויר מהפה אל תוך הכלי ובו-זמנית לשאוף אוויר מהאף אל הריאות (סירקולציה), וכך לנגן ברציפות ובמקצועיות לפרקי זמן ארוכים. פעולה זו מכונה "נשימה מחזורית" והיא ניתנת לשימוש בכלי נשיפה רבים.

בתרבות האבוריג'ינית העתיקה הכלי שימש לטקסים פולחניים ולתיאורי זמן החלום. כיום התרבות המערבית אימצה את הכלי ופיתחה בו סגנון נגינה ומקצבים שונים. כמו כן מכינים דידג'ים לא רק מאקליפטוס אלא גם מעצים אחרים כגון אגבה, במבוק, אזדרכת ועוד.