דת'-דום
| מקורות סגנוניים | דום מטאל ודת' מטאל |
|---|---|
| כלים | גיטרה בס, תופים, גיטרה |
| נגזרות | מטאל גותי |
| תת-סוגות | |
| דום-דת' גותי, בלקנד דום-דת' | |
| סוגות היתוך | |
| דום-דת' גותי, דום-דת' סימפוני | |
| נושאים קרובים | |
| מוות, עצב, אבדון | |
דום-דת' הוא סגנון מטאל המשלב דום מטאל ודת' מטאל, ובפרט את הקצב האיטי והאווירה הפסימית של הדום מטאל עם שאגות הגרואלינג העמוקות של הדת' מטאל, ותיפוף ה"דאבל-קיק".
הסגנון התפתח בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. הוא זכה למידת מה של פופולריות בשנות ה-90 של המאה ה-20. הלהקה הראשונה שכנראה ניגנה ממש בסגנון זה הייתה Dream Death מפיטסבורג, ארצות הברית, שניגנה דת' מטאל איטי. הלהקה הוציאה רק אלבום אחד בדום-דת' ואז שינתה סגנון לדום מטאל מסורתי ושינתה את שמה ל-Penance. ובעקבותיהם החלו להקות נוספות לבצע יצירות בסגנון זה.
מבקרי מוזיקה מחשיבים לרוב את Paradise Lost, My Dying Bride ו-Anathema מאנגליה כאבות הדום-דת' והמטאל הגותי.
סגנון זה הוליד את הסגנון דום מטאל גותי, שהתפתח לסגנון המטאל הגותי. הוא החל כשלהקות דום מטאל, בדרך כלל להקות דום-דת', שילבו זמרת סופרן בשיריהן, בדרך כלל לצד גרואלינג, שילוב שנקרא שירת היפה והחיה. אלמנטים נוספים של הדום מטאל הגותי המבדילים אותו מדום מסורתי הוא השימוש בקלידים וכינור. בהמשך התפתח המטאל הגותי ושילב אלמנטים רבים יותר של מטאל סימפוני, בהם כלי נגינה קלאסיים ושירת מקהלה. גישה זו מדגישה שהמטאל הגותי נולד למעשה מהדום מטאל, ובפרט מהדום-דת'
ראו גם
הערות שוליים
