רב דוד בן זכאי
| לידה | ~ד'תרכ"ב |
|---|---|
| מקום פעילות | בגדאד |
| השתייכות | ריש גלותא, נשיא יהדות בבל |
| תפקידים נוספים | פסיקת הלכה |
| תלמידיו | יום טוב הכהן בן יעקב |
| בני דורו | רבי אהרן הכהן בן מאיר ראש ישיבת גאון יעקב, רב סעדיה גאון |
רב דוד בן זכאי ריש גלותא (או דוד נשיאה[1]), היה מצאצאי בוסתנאי בן חנינאי לבית דוד, כיהן בבגדאד כנשיא יהדות בבל בשנים ~ ד'תר"ע - ~ ד'תש"ל.
תולדותיו ומשפחתו
רב דוד נולד בארץ קצר לאביו זכאי שהתייחס למשפחת ריש גלותא עד לזרובבל בן שאלתיאל, היה לרב דוד אח בשם יאשיהו (מצאצאיו נמנה דוד בן דניאל) ובן בשם יהודה.
דוד בר זכאי ביקר בארץ ישראל בשנים 1210-1209.[2]
מחלוקתו עם רב סעדיה גאון
בשנת ד'תרצ"ב (932) נפטר ראש ישיבת סורא שבבגדאד, רב יום טוב כהנא בר יעקב[3]. האיש היחיד שהיה ראוי להיות גאון סורא היה רב סעדיה גאון, אך הוא לא היה מקומי אלא זר, ממצרים. למרות זאת, החליט ראש הגולה, דוד בן זכאי, למנות את רס"ג לגאון סורא. כשעמד המינוי על הפרק, הזהיר ניסים הנהרואני את ראש הגולה מפני המינוי, ואמר לו שרס"ג תקיף בדעותיו ובעל כושר רטורי גדול, "ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם, מפני רוב חכמתו ורוחב דעתו ואריכות לשונו ויראת חטאו"[4]. אך דוד בן זכאי לא שמע לדברי ניסים, ובגיל 46, התמנה רס"ג לגאון וראש ישיבת סורא.
שנתיים אחרי מינויו של רס"ג לגאון סורא, התגלע סכסוך בינו לבין דוד בן זכאי, ותומכיו. דוד בן זכאי פסק בסכסוך ירושה שבא לפניו לטובת כמה מעשירי בגדאד. לפי מנהג המקום פסק הדין של ראש הגולה היה נכנס לתוקפו רק אחרי חתימת שני ראשי הישיבות. כשהתבקש רס"ג לחתום, התחמק, והציע שראש ישיבת פומבדיתא יחתום תחילה. משהלה חתם, נאלץ רס"ג להודיע, אחרי שורה של התחמקויות, שפסק הדין שגוי לדעתו ופסיקת ראש הגולה נגועה בשוחד. בנו של ראש הגולה, יהודה, שהיה שליח להחתים את רס"ג, איים על רס"ג שאם לא יחתום הוא יכה אותו ובתגובה הוא הוכה והושפל על ידי תלמידי רס"ג[5]. בעקבות כך הדיח ראש הגולה את רס"ג מגאונותו, והטיל עליו חרם, ומינה תחתיו כגאון סורא תלמיד חכם מקומי בעל ייחוס, בשם רב יוסף בר יעקב[6].
מפני כך, ברח רב סעדיה, והוא החל בפולמוס ספרותי עם תומכי ראש הגולה, ויש אומרים שהושיבוהו בכלא[דרוש מקור]. לצד הפולמוס הספרותי, ליוו רס"ג ותומכיו את מאבקם גם במעשים. הם הדיחו את דוד בן זכאי מראשות הגולה, ומינו במקומו את אחיו יאשיה (חסן). יאשיה נפטר כעבור שלש שנים, ובפועל כיהן דוד בן זכאי כראש גולה יחיד[7].
לפי מסורת מאוחרת, השלום בין המחנות הניצים שב על כנו אחרי שבע שנים, בעקבות סכסוך בין שני בעלי דין, שאחד מהם ביקש את דוד בן זכאי כבורר, והשני את רס"ג. דוד בן זכאי קרא לאיש שבחר ברס"ג כבורר, והיכהו קשות, והלה התלונן על דוד בן זכאי בכל העיר. בעקבות המאורע, פעלו נכבדי העיר להשכין שלום בין דוד בן זכאי לרס"ג. השלום הושב על כנו, והם התפייסו בתענית אסתר. כדי לתת ביטוי פומבי וציבורי להתפייסותם, הוחלט שאחד מהם יאכל את סעודת סיום התענית אצל השני. הוטל גורל מי יאכל אצל מי, והפור נפל על רס"ג, שאכל את הסעודה אצל דוד בן זכאי[8]. בעקבות כך הושב רב סעדיה למשרתו כגאון ישיבת סורא[9].
מחלוקתו עם חכמי פומבדיתא
לאחר פטירת גאון פומבדיתא, רב יהודה בן שמואל בשנת 917, מינו חכמי הישיבה את רב מבשר, שחלק על בן זכאי, ולכן מינה האחרון את רב כהן צדק בן יוסף לגאון. המחלוקת נמשכה כחמש שנים, ולבסוף הוחלט ששני החכמים יכהנו במקביל.
תלמידיו וצאצאיו
רב דוד סמך לרבנות את תלמידו יום טוב הכהן בן יעקב, בין צאצאיו נמנה רב חזקיה ריש גלותא שנהרג, וכן רב שר שלום גאון.
קישורים חיצוניים
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רב דוד בן זכאי", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קכא-קכב, באתר HebrewBooks, אות קה
הערות שוליים
- ^ כך מכונה בכתבי רב שרירא גאון
- ^ .חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, ירושלים: הוצאת כרטא, 1981, עמ' 36.
- ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רב יום טוב הכהן", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמוד קמב, באתר HebrewBooks, אות שנב
- ^ נויבאואר, סדר החכמים וקורות הימים, ב, עמ' 80
- ^ ספר יוחסין מאמר שלישי סדר רבנן סבוראי והגאונים
- ^ יהושע בלאו ויוסף יהלום, רב סעדיה גאון במוקד פולמוס בין רבני בבגדאד, ירושלים: מכון יד בן צבי, תשע"ט, עמ' 10-11
- ^ יהושע בלאו ויוסף יהלום, רב סעדיה גאון במוקד פולמוס בין רבני בבגדאד, ירושלים: מכון יד בן צבי, תשע"ט, עמ' 11
- ^ סדר הדורות ד' אלפים תרפ"ז בשם ספר יוחסין השלם, אך בספר יוחסין (מאמר שלישי) הפרטים הרבים חסרים
- ^ אוצר הגדולים ערך רב דוד בן זכאי
