דאר עברי

סדרת בולי דואר עברי (או "דאר עברי", כפי שנכתב עליהם בכתיב חסר שהיה נהוג בעת הנפקתם) היא סדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל, מיד לאחר הכרזת העצמאות. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, היא בת תשעה בולים שונים בעריכים שונים ובשני גדלים שונים. מאחר שבזמן הדפסת הבולים עדיין לא נקבע שמה של מדינת ישראל, הוחלט שהם יישאו את הכיתוב "דאר עברי". את הבולים עיצב אוטה וליש.

נושא הסדרה הוא מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה, בין השנים 129 לפנה"ס-135 לספירה, מתקופת ממלכת החשמונאים עד דיכוי מרד בר כוכבא. מטבעות אלו מסמלים את הלחימה של העם היהודי למען אוטונומיה לאומית, למען ריבונות בארץ ישראל ולמען חופש של עם ישראל. נושא זה של הבולים מהווה סגירת מעגל, שכן בעיני רבים אותה לחימה הגיעה אל סופה עם הקמת מדינת ישראל - בית לאומי בארץ ישראל לעם היהודי, 1900 שנה מאז שלילת החופש והריבונות.

כיוון שהכיתוב על גבי המטבעות היה בשפה עתיקה, אשר אינה מובנת לרוב הציבור, הוחלט בדואר שזה עתה קם, כי יש לצרף הבהרה לכיתוב זה. לפיכך סוכם כי לכל בול תצורף בתחתיתו פיסת נייר שבה יצוין תרגום בעברית בת-זמננו של הכיתוב על המטבע. פיסת נייר נוספת זו, המכונה שובל, הפכה למסורת, ומהווה תוספת קבועה בכל בולי ישראל. ישראל היא המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את בוליהם עם שבלים (מדינות אחרות נוהגות לצרף שבלים מדי פעם, אולם הדבר אינו הכרח כבישראל).

את בולי הדואר העברי הקדימו בולי קק"ל, ששימשו בולים זמניים בין ה-2 במאי עד ה-14 במאי.

כ-2.5 מיליון בולים נמכרו ביום הראשון לפתיחת הדואר העברי, כמחצית הבולים העבריים מהסדרה הראשונה. תורים ארוכים השתרכו ליד סניפי הדואר, וטקס קצר וחגיגי התקיים לרגל פתיחת משרדי "הדואר העברי".

בולי "דואר עברי" נמכרו עד שנת 1950. כיום סדרת בולי "דואר עברי" שלמה, ללא החתמות, היא הסדרה היקרה ביותר בישראל. מחירו של חומר בולאי מאותה תקופה עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.