דדו איוואן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דדו איוואן
Дедо Иван
עמוד השער של הגיליון השלישי
עמוד השער של הגיליון השלישי

דדו איוואןמקדונית: Дедо Иван) היה עיתון מקדוני לא חוקי, שהיה שייך למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה בקומאנובו.[1] העיתון פורסם בין 15 באוגוסט ל-15 בספטמבר 1941 ונכתב בניב קומאנובו (אנ')‏.[2][3] בסך הכל, העיתון פרסם 3 גיליונות. העורך הראשי של העיתון היה אפוסטול זורדומיק-טולי, וחברי מערכת המערכת היו בויאן זפירובסקי (מק'), פנצ'ה פשב (מק'), קוצ'ו פופוב (בול') ולזר סוקולוב (מק')‏.[4] המהדורה הראשונה הודפסה בביתו של יורדן צ'קוב-דיין (מק').

כפי שנכתב בעיתון עצמו, מטרת העיתון הייתה:[5]

עיתון זה יהווה עמוד תווך כאשר כל מי שהוא ישר יתאסף, כל מי שרוצה להילחם למען שחרור מקדוניה מכובשים זרים...

בקשר לשם העיתון, במאמר "הציבור הכל ישר" (במקדונית: На сета чесна јавност), בגיליון הראשון של ה-"דדו איוואן", שיצא ב-15 באוגוסט 1941, נכתב כי: ”בתודה לברית המועצות - דדו איוואן - הכריזה לראשונה בפומבי בפני כל העולם כי לעם המקדוני יש את הזכות לחופש ולשוויון עם כל העמים האחרים וכי היא מציעה עזרה לצבא האדום, ששובר כעת את הלוע הפשיסטי הגרמני הרוצח עם אגרוף ברזל. מאותה תודה, אנו מעניקים לעיתון זה את שמו העממי של מגן ברית המועצות שלנו - דדו איוואן.”[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Документи за Народноослободителната војна и Народната револуција во Куманово и Кумановско 1941-1942, (второ дополнето издание), Куманово, мај 1980, 83–181.
  2. ^ Д-р Боро Мокров, Развојот на македонскиот печат и новинарство (од првите почетоци до 1945 година), Скопје, 1980, 403–406
  3. ^ Јордан Цеков - Дане, „Бојан Зафировски - Бојчо“, Скопје, 2006, 23 стр.
  4. ^ Зборник трудови од историјата на македонскиот печат, Скопје, 1987, 271–281
  5. ^ ДАРМ – Скопје, инв. бр. 240
  6. ^ Јордан Цеков - Дане, „Бојан Зафировски - Бојчо“, Скопје, 2006, 24 стр.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30748842דדו איוואן