דאטי בוקמן
| מדינה | סנגמביה, ג'מייקה והאיטי |
|---|---|
דאטי בוקמן (נולד בסביבות שנת 1767 ומת ב-7 בנובמבר 1791) היה המנהיג בתחילת מרד העבדים בהאיטי. הוא נולד בסנגמביה (איפה שנמצאים היום סנגל וגמביה), נחטף, שועבד ונשלח לג'מייקה. בסופו של דבר הוא הגיע להאיטי, היכן שהפך למנהיגם של המארונים (Maroons) ושל ההונגנים (כוהני הוודו).[1] על פי מספר מקורות בני זמנו, באוגוסט 1791, בוקמן וססיל פטימן ניהלו טקס דתי בבויס קיימן(אנ') ששימש זרז למרידת העבדים ב-1791, שמקובל לראות בה את הפתיחה של מרד העבדים בהאיטי.[1] בוקמן היה מנהיג מפתח במרד העבדים בקאפ-האיסיין, בחלק הצפוני של האיטי. הוא נהרג בידי בעלי מטעים צרפתיים וחיילים קולוניאלים ב-7 בנובמבר 1791, חודשיים בלבד לאחר שהמרד התחיל.[2] הצרפתים הציגו לראווה את ראשו של בוקמן במאמץ לפוגג את הילת הלוחם הבלתי מנוצח שיצר בוקמן סביבו. למעשה, העובדה שהצרפתים עשו זאת ממחישה את אמונתם בחשיבות של בוקמן.
חייו
בסביבת שנת 1767, דאטי בוקמן נולד בסנגמביה, שם הוא היה עולמא. הוא נתפס בסנגמביה ונשלח לעבדות בקריביים, בהתחלה לג'מייקה, לאחר מכן לסן-דומנג (המושבה הצרפתית בהאיטי), שם הפך להונגן[1].בעקבות מאמציו ללמד את העבדים האחרים לקרוא, נמכר לבעל מטעים צרפתי, תפקידו היה לפקח על העבדים האחרים ולאחר מכן נהג עגלה. שמו הצרפתי בא מכינויו האנגלי, "Book Man", שהחוקרות סילוויאן דיוף וסילוויאן קמארה פירשו זאת כראיה למקורותיו האיסלמיים; הן ציינו שהמונח "אהל אל-כתאב" הוא מילה נרדפת למוסלמים בחלקים רבים בעולם. לורן דובואה טוען יכול להיות שבוקמן מילא אחר המצוות של דת סינקרטית המשלבת דתות אפריקאניות מסורתיות וצורה של אחת מהדתות האברהימיות. בוקמן נהרג על ידי הצרפתים בנובמבר 1791.
הטקס בבויס קיימן
דיווחים בני התקופה ממקמים את הטקס בבויס קיימן בערך ב-14 באוגוסט 1791. בוקמן והכוהנת ססיל פטימן(אנ') ניהלו את האחרון בסדרת מפגשים לארגון מרד עבדים שבועות מראש; השותפים לקשר שנכחו במפגש היו ז'אן פרנסואה, בייסו, ג'אנוט בול ואחרים. חיה נשחטה, שבועה נישאה ובוקמן נאם את הנאום הבא:
האל הטוב אשר יצר את השמש שנותנת לנו אור מהמרום, אשר העלה את הים ויצר את שאגת הרעם-הקשיבו טוב, כולכם- האל הזה, הנחבא בעננים, צופה בנו. הוא רואה את כל מה שהאנשים הלבנים עושים. האל של האנשים הלבנים דורש את הפשעים האלו; האל שלנו מבקש מעשים טובים. אבל האל הזה, הכל כך טוב, דורש נקמה! הוא יכוון את ידינו; הוא יסייע לנו. זרקו את התמונה של האל של הלבנים הצמא לדמעותינו, והסכיתו לקול החרות המדבר בליבותינו שלנו.
— דאטי בוקמן[3]
לפי האנציקלופדיה של הדת האפריקאית, "הדם של החיה שניתן לשתייה לנוכחים נועד כדי לחתום את גורלם לנאמנות לסיבת השיחרור של סן-דומנג." שבוע לאחר כן, אלף שמונה מאות מטעים נהרסו ואלף בעלי עבדים נהרגו. בוקמן לא היה הראשון שניסה לארגן התקוממות של העבדים בסן-דומנג, קדמו לו אחרים, כגון פדרג'אן ב-1676 ופרנסואה מקנדל ב-1757. מידותיו הגדולות, מראה הלוחם שלו ומזגו החם הפכו אותו למנהיג יעיל ועזרו לו להצית את מרד העבדים בהאיטי.
מורשת ואזכורים בתרבות הפופולרית
- ברומן בבוק, משל אנטי-קפיטליסטי על המהפכה בהאיטי מאת גאי אנדור, מופיעה דמות בדויה של בוקמן.
- אנשי האיטי חלקו לו כבוד בכך שצירפו אותו לפנתאון של לואה(אנ') (רוחות מנחות).
- ההתמרדות של בוקמן ("Bouckmann") מסופרת מחדש בספר השמש השחורה מאת לאנס הורנר.
- הפעיל הקהילתי מהאיטי סנדה בוקמן, שנרצח על ידי מתנקש ב-9 במרץ 2012, נקרא על שם בוקמן.
- בסיפור הקצר של אדווידג' דנטיאט, A Wall of Fire Rising, הדמות של גאי הקטן לוהקה לתפקיד בוקמן בהצגה הבית סיפרית.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Ennis B. Edmonds, Michelle A. Gonzalez, Caribbean Religious History: An Introduction, NYU Press, 2010-06-01, מסת"ב 978-0-8147-2250-3. (באנגלית)
- ^ Anthony Appiah, Henry Louis Gates (Jr.), Africana: The Encyclopedia of the African and African American Experience, Oxford University Press, 2005, מסת"ב 978-0-19-517055-9. (באנגלית)
- ^ Michel S. Laguerre, Voodoo and Politics in Haiti, Springer, 2016-07-27, עמ' 62, מסת"ב 978-1-349-19920-4. (באנגלית)
31060790דאטי בוקמן