גרולה ד'אורו

גרולה ד'אורו (באיטלקית: Grolla d'oro) הוא אחד מפרסי הסרטים האיטלקיים הוותיקים ביותר. הפרס שימש במקור כאות הוקרה לקולנוע האיטלקי לפני שהתרחב לכלול סרטים בינלאומיים.

הפרס מתאפיין בגביע הייחודי שלו, גרולה, שהוא גביע ידידות מסורתי מעץ ממחוז ואל ד'אוסטה.

החלו לחלק את הפרס ב-1953 עד 1981, לאחר כמה שנים של הפסקה, הוא הושק מחדש בשנת 1989 על ידי העיתונאי מאוריציו קוסטנצו ובעיקר על ידי מבקרת הקולנוע פליס לאודיו עד שחלוקת הפרס הופסקה לחלוטין בשנת 2001. הסיבות הספציפיות להפסקה הראשונית ב-1981 וההפסקה הסופית בסופו של דבר ב-2001 אינן מפורטות במפורש. במקורות. עם זאת, שינויים בתעשיית הקולנוע האיטלקית ושינוי סדרי העדיפויות בקרב נותני החסות ובעלי העניין תרמו להחלטה להפסיק את הפרסים. עלייתם של פסטיבלי קולנוע ופרסים אחרים באיטליה ובאירופה, שהציעו יותר חשיפה תקשורתית והכרה בתעשייה, הובילה גם היא לירידה בבולטות של הגרולה ד'אורו.^[1]

הטקסים נערכו בסן-וינסנט, ואל ד'אוסטה . ^[2] ^[3]

הערות שוליים

^ Maria Pia Fusco (5 באפריל 1989). "Saranno Grolle d'oro vero, parola di Costanzo e Sordi". La Repubblica. נבדק ב-19 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
^ P. Luigi Berbotto, Berbotto Pier Luigi. Le mille e una valle. Viaggio in Valle d'Aosta. L'AMBARADAN, 2005.
^ Silvio D'Amico. Enciclopedia dello spettacolo. Unedi-Unione editoriale, 1975.