גניבת דיוקן הדוכס מוולינגטון
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
קמפטון קאנון בונטון (Kempton Cannon Bunton; 14 ביוני 1904 – 1976) היה פנסיונר בריטי נכה שהודה בגניבת הציור של פרנסיסקו גויה, דיוקן הדוכס מוולינגטון מהגלריה הלאומית בלונדון ב-1961. גניבת הציור הייתה נושאו של הסרט העלילתי "הדוכס" משנת 2020 בכיכובו של ג'ים ברודבנט.[1] תיק בארכיון הלאומי שפורסם ב-2012 חשף כי בנו של בונטון, ג'ון, הודה לבסוף בגניבה ב-1969.[2]
חייו ופרשת הגניבה
בונטון היה נהג אוטובוס נכה בדימוס שהרוויח 8 ליש"ט לשבוע ב-1961 (שווה ערך ל-182 ליש"ט ב-2020).[3] באותה שנה, צ'ארלס בייר רייטסמן, אספן אמנות אמריקאי עשיר, שהרוויח את כספו בעסקי הנפט, רכש את ציורו של גויה "דיוקן הדוכס מוולינגטון" תמורת סכום של 140,000 ליש"ט (390,000 דולר) (שווה ערך ל-3,186,021 ליש"ט ב-2020). היו לו תוכניות לקחת אותו לארצות הברית. ממשלת בריטניה החליטה לקנות את הציור, באותו סכום, כדי למנוע מהציור לצאת את שטחי הממלכה המאוחדת. עם זאת, דווח כי המהלך עורר את זעמו של בנטון, שהתנגד לדמי אגרת הטלוויזיה, בהתחשב בכך שהטלוויזיה צריכה להיות זמינה לכל מי שצריך. הוא פעל למען רישיונות טלוויזיה בחינם לגמלאים ונכלא כמה פעמים בגלל סירובו לשלם את האגרה.[4]
בנטון למד משיחות עם שומרים בגלריה הלאומית שמערכת האבטחה האלקטרונית המשוכללת של חיישני אינפרא אדום ואזעקות הושבתה בשעות הבוקר המוקדמות כדי לאפשר ניקוי. בנטון טען כי בבוקר המוקדם של 21 באוגוסט 1961, הוא שחרר חלון בשירותים ונכנס לגלריה. לאחר מכן הוא העריך את הציור הממוסגר מהתצוגה ונמלט דרך החלון. המשטרה הניחה תחילה כי לגניבה אחראי גנב אמנות מומחה. עם זאת, התקבל מכתב לסוכנות הידיעות רויטרס, המבקש תרומה של 140,000 ליש"ט לצדקה כדי לשלם עבור אגרות טלוויזיה לאנשים עניים יותר, ודרש חנינה לגנב, ולאחר מכן יוחזר הציור. הבקשה נדחתה.
ב-1965, ארבע שנים לאחר הגניבה, יצר בנטון קשר עם עיתון, ובאמצעות משרד שמירת חפצים בתחנת הרכבת ברמינגהם ניו סטריט, החזיר את הציור מרצונו. שישה שבועות לאחר מכן, הוא גם הסגיר עצמו למשטרה, אשר תחילה ראתה בו כחשוד, בהתחשב בכך שגמלאי בן 61, במשקל 110 ק"ג, יכול היה לבצע את הגניבה. במהלך המשפט שלאחר מכן, חבר המושבעים הרשיע את בנטון רק בגניבת המסגרת, שלא הוחזרה. צוות ההגנה של בנטון, בראשותו של ג'רמי האצ'ינסון, טען בהצלחה שבנטון מעולם לא רצה לשמור את הציור, מה שאומר שלא ניתן להרשיע אותו בגניבתו. בנטון נידון לשלושה חודשי מאסר. בתגובה ישירה למקרה, נחקק סעיף 11 לחוק הגניבות 1968, מה שהופך את זה לעבירה להסיר ללא סמכות כל חפץ שהוצג או נשמר לתצוגה לציבור בבניין שאליו יש גישה לציבור. ב-1996, מסמכים שפרסמה הגלריה הלאומית רמזו שייתכן שאדם אחר ביצע את הגניבה ולאחר מכן העביר את הציור לבנטון. בנו של בונטון ג'ון הוזכר כחשוד.[5]
בשנת 2012, בעקבות בקשת חופש מידע מאת ריצ'רד וויס, ובסיועה של חברת הפרלמנט שרה ת'תר, פרסם הארכיון הלאומי תיק חסוי ממנהל התביעה הציבורית בו נחשף כי בנו של בנטון, ג'ון, הודה בגניבה בעקבות מעצרו בשנת 1969 בגין עבירה קלה שאינה קשורה לציור הגנוב. ג'ון בנטון אמר שאביו התכוון להשתמש בציור כחלק ממסע הפרסום שלו ושבסופו של דבר הוא היה מוחזר לגלריה הלאומית. הוא אמר שגם הוא וגם אחיו, קנת, נצטוו על ידי אביהם לא להתייצב למרות המשפט. סר נורמן סקלהורן, מנהל התביעות הציבוריות, אמר למשטרה שכמעט בוודאות ההודאה של ג'ון בנטון באשמה אינה מספיקה כדי להעמידו לדין. סקלהורן גם יעץ כי יהיה קשה להעמיד לדין את בנטון בגין עדות שקר, מכיוון שהתביעה תצטרך להסתמך על עדויותיו של הבן, שהיה עד בלתי אמין בעליל. לא ננקטו צעדים נוספים.
בנטון מת בניוקאסל שעל טיין בשנת 1976. מותו לא דווח ברובו ולא היו מודעות אבל בעיתונים הגדולים.
סיפור הגניבה והמשפט שלאחר מכן של בנטון, עובדו לסרט "הדוכס" משנת 2020, בכיכובם של ג'ים ברודבנט והלן מירן, שהוקרן בבכורה בבתי הקולנוע בבריטניה ב-25 בפברואר 2022; במקביל ליציאת הסרט לאקרנים, כריסטופר בנטון חשף פרטים לא ידועים בעבר על גניבת סבו, כולל הצד של המשפחה בסיפור.[6]
לקריאה נוספת
- Heists Swindles, Stickups, and Robberies that Shocked the World, By Sean P. Steele · 1995
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ האתר הרשמי של הסרט
- ^ Greatest heists in art history, BBC
- ^ https://measuringworth.com/datasets/ukearncpi/
- ^ The Duke: film made of Kempton Bunton’s theft of Goya’s Duke of Wellington portrait, הטיימס
- ^ The World's Greatest Art Heists, פורבס
- ^ The Duke: Why my family stole a masterpiece portrait, BBC news
34893484גניבת דיוקן הדוכס מוולינגטון