גמר גביע אופ"א 1997

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גמר גביע אופ"א 1997
אירוע גביע אופ"א 1996/1997
בסיכום שני המפגשים
4 - 1 לשאלקה 04 בפנדלים
המשחק הראשון
תאריך 7 במאי 1997
מיקום פארקשטדיון, גלזנקירכן, גרמניה
שיפוט מארק באטה (צרפת)
צופים 56,284
משחק הגומלין
לאחר הארכה
תאריך 21 במאי 1997
מיקום סן סירו, מילאנו, איטליה
שיפוט חוסה גרסיה-אראנדה (ספרד)
צופים 81,675
→ 1996
1998 ←

גמר גביע אופ"א 1997 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1996/1997. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא שאלקה 04 הגרמנית, שגברה על אינטר מילאנו האיטלקית 4-1 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 1-1 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-26 של המפעל, והאחרונה בה הוכרע הגמר בשיטת בית-חוץ. החל מהעונה הבאה, הוכרע שלב הגמר במשחק בודד באצטדיון נייטרלי, כפי שהיה נהוג אז במפעלי אופ"א הבכירים, ליגת האלופות וגביע אירופה למחזיקות גביע.

הייתה זו זכייה ראשונה של שאלקה בתואר, בהופעתה הראשונה אי פעם בגמר אירופי. כמו כן, הייתה זו הזכייה השישית של קבוצה גרמנית במפעל (בורוסיה מנשנגלדבך זכתה פעמיים, איינטרכט פרנקפורט, באייר לברקוזן ובאיירן מינכן פעם אחת), והשנייה ברציפות אחרי באיירן מינכן בעונה הקודמת. ארבע קבוצות גרמניות נוספות העפילו לגמר המפעל בעברן, אך לא זכו בו (המבורג, קלן, שטוטגרט ובורוסיה דורטמונד). שאלקה הייתה לנציגה הגרמנית הראשונה שגוברת בגמר על יריבה איטלקית, אחרי ששטוטגרט הפסידה לנאפולי ב-1989 ודורטמונד הפסידה ליובנטוס ב-1993. מנגד, אינטר העפילה לגמר המפעל בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שבשני המקרים הקודמים (1991 ו-1994) יצאה מנצחת. הופעתה של אינטר בגמר המשיכה את התקופה המוצלחת של הכדורגל האיטלקי במפעל. בשמונה מתוך תשעת משחקי הגמר האחרונים הופיעה נציגה איטלקית אחת לפחות (בשלושה מהם העפילו שתי איטלקיות לגמר המפעל), ובשישה מהם זכתה נציגה איטלקית בתואר.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקום הליגה שלהן בעונה החולפת. שאלקה סיימה את עונת 1995/1996 בבונדסליגה במקום השלישי, שהעניק לה כרטיס לאירופה לראשונה מזה 19 שנים, בעוד אינטר סיימה את עונת 1995/1996 בסרייה א' במקום השביעי, אך נהנתה מכך שיובנטוס, סגנית האלופה, העפילה אוטומטית לליגת האלופות כאלופת אירופה המכהנת, וכרטיסה לגביע אופ"א עבר לממוקמת שביעית בטבלה.

במשחק הראשון בפארקשטדיון שבגלזנקירכן ניצחה שאלקה 0–1 משער של מארק וילמוטס בדקה השבעים. בגומלין בסן סירו שבמילאנו כבש איוואן זמורנו שש דקות בלבד לסיום וקבע 0–1 לאינטר, שמחק את יתרונה של שאלקה ושלח את המשחק להארכה. לאחר שלא נכבשו שערים נוספים, עברה ההכרעה לדו-קרב פנדלים, שם כבשה שאלקה את כל ארבע הבעיטות הראשונות שלה, וניצלה שתי החמצות מתוך שלושה ניסיונות של אינטר כדי להבטיח את הזכייה בתואר עם 1–4 בדו-קרב.