גמדות פסיכוסוציאלית
גמדוּת פסיכוסוציאלית (באנגלית: Psychosocial short stature או PPS, מכונה גם תסמונת קספר האוזר), היא הפרעה התפתחותית בגדילה של ילד, העשויה להתרחש בגילאים 15-2 ונובעת מחסך רגשי קיצוני או דחק מתמשך. ההפרעה מוגדרת במדריך האבחוני ICD-10 כהפרעה בבלוטות האנדוקריניות שמביאה לגובה אדם נמוך ואינה מוסברת באמצעות קריטריונים אחרים.[1]
התסמינים כוללים הפרשה מופחתת של הורמון גדילה, קומה נמוכה, משקל שאינו מתאים לגובה וגיל שלד לא בוגר. המחלה היא פרוגרסיבית - ככל שהילד ממשיך להיות בתנאים מעוררי הדחק, ההתפחתותו הולכת ומתדרדרת. בדרך כלל, גדילה נורמלית חוזרת לאחר היציאה ממצב הדחק.
מספר מקרים של קומה נמוכה על רקע פסיכוסוציאלי זכו לפרסום. קיימת השערה כי הסופר ג'יימס מתיו ברי סבל מגמדות פסיכוסוציאלית עקב הזנחה מתמשכת של אימו לאחר שאחיו בן השש נפטר; גובהו של ברי היה 1.6 מטר ומדווח כי מעולם לא מימש את נישואיו, דבר העשוי להעיד על חוסר בגרות פיזית. ייתכן כי מצב זה היווה עבורו את ההשראה לחיבורו המפורסם ביותר, על הילד שמעולם לא גדל, "פיטר פן".
קישורים חיצוניים
- Psychosocial Dwarfism, באתר medscape
הערות שוליים
- ^ E34.3 Short stature, not elsewhere classified, במדריך ICD-10
