גילדת הרומאים
גילדת הרומאים (Guild of Romanists או Confrérie van romanisten) הייתה אגודה שפעלה באנטוורפן מסוף המאה ה-16 ועד סוף המאה ה-18. היא הייתה מורכבת מאנשים מכובדים ואמנים של אנטוורפן. האמנים ביקרו או שהו ברומא, והאגודה הציעה להם גישה לרשתות האליטות העירוניות של אנטוורפן.[1]
היסטוריה
הגילדה הוקמה בשנת 1572 בקתדרלת "גבירתנו" באנטוורפן בחסותם של סנט פול וסנט פיטר. התנאי של להתקבל לחברות היה שהות של האמן ברומא. נראה כי התנאי הזה כדי ליהנות מחברות נאכף בקפדנות במשך מאתיים שנה, ולכן היסטוריונים לאמנות מקבלים את החברות בגילדה כעדות לביקורים ברומא שאינם מתועדים אחרת.
החברות בגילדה כללה דמויות מרכזיות מהעיר, סוחרים מצליחים, אנשי האצולה המקומית והאמנים המובילים. סך הכל היו 25 חברים, מה שהדגיש את אופייה הייחודי של החברה. מנהלי הגילדה מונו מדי שנה.[2]
אחרי 1680 הגילדה הלכה ודעכה.[2] ועברה בשנת 1681 מסיבות כספיות לכנסיית סנט ג'ורג' באנטוורפן ונשארה ללא פעילות במשך כמה עשורים. למרות זאת הצליחה להתחדש בשנת 1716 כאשר השרידים "האמיתיים" של פטרוס "הקדוש" הועברו לכנסיית סנט ג'ורג' על ידי קרדינל רומי. הגילדה בוטלה סופית בשנת 1785 תחת שלטונו של הקיסר יוזף השני מאוסטריה. [3]
חשיבות
מגוון החברים בגילדה הציעה לאמנים הזדמנות טובה להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים.[2] תפקיד של גישור חברתי דומה מילאו גם חדרי הרטוריקה, ובמיוחד את הוויולירן, שהיה חדר הרטוריקה של גילדת האמנים סנט לוק של אנטוורפן. החברות סייעה לאמנים להמשיך ולהפיץ את יצירתם בחברה כולה כמו גם בקרב חבריהם האמנים שכן רק אמנים ידועים הוזמנו להצטרף לגילדה.
החברים שלא היו אמנים, הסתמכו על חברות בגילדה כדי לבסס את מעמדם החברתי מכיוון שרבים מחבריהם האמנים נהנו ממוניטין בינלאומי.
תפקידה החברתי של הגילדה הסתייע באמצעות מפגש שנתי עם סעודת ערב, כולל יינות מעולים ומנות אוכל גדולות. הארוחה התקיימה במקומות שונים.[2] הגילדה אפשרה להתעדכן בחדשות מרומא, בין אם מדובר בציירים חדשים או בציורים, או עתיקות שהתגלו באותה העת". [4]
חברים מפורסמים בגילדה
- מרטן דה פוס - מייסד
- יאן ברויגל האב ,1599[5]
- ונססלאס קוברחר, 1605
- אוטו ואן פן 1606 [6]
- אברהם יאנסנס, 1610
- הנדריק ואן באלן 1613[5]
- פיטר פול רובנס 1613-14[5]
- פרנס סניירס 1629 [7]
- יאן פיט 1652
- אברהם חודיין 1723[8]
הערות שוליים
- ^ Rengenier C. Rittersma, Luxury in the Low Countries: Miscellaneous Reflections on Netherlandish Material Culture, 1500 to the Present, Asp / Vubpress / Upa, 2010, p. 111
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Bert Timmermans. Patronen van patronage in het zeventiende-eeuwse Antwerpen: een elite als actor binnen een kunstwereld, Amsterdam University Press, Antwerp, 2008, pp. 243-24
- ^ Antwerpen, Sint-Joriskerk – De broederschappen actief in de kerk Centrum - Mechels Plein, 2000 Antwerpen, at the site of topa.be (in Dutch)
- ^ David Jaffé (ed), Rubens, A Master in the Making, The National Gallery Company/Yale, p. 11 London 2005
- ^ 5.0 5.1 5.2 Gregory Martin, The Flemish School, 1600-1900, National Gallery Catalogues, 1970, National Gallery, London
- ^ Grove Art online, accessed May 12, 2007
- ^ Ingamells, John, The Wallace Collection, Catalogue of Pictures, Vol IV, Dutch and Flemish, Wallace Collection, 1992
- ^ Abraham Godijn at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
31963192גילדת הרומאים