גידולי קרקע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גידולי קרקע היא הגדרה הלכתית למאכלים הגדלים מן הקרקע, יונקים או ניזונים ממנה, כפירות וירקות ועוד.
הגדרה זו קובעת לעניין ברכות הנהנין, קניית מאכלים בכסף של מעשר שני או נטע רבעי, ובכמה מל"ט מלאכות שבת ועוד[1].
הרחבה
ישנן שתי הגדרות דומות בהלכה.
- "גידולי קרקע"
- "גידולם מן הארץ"
ישנם שלשה סוגים שונים של 'גידולי קרקע', אולם הסוג השלישי אינו קרוי "גידוליו מן הארץ", אף שהוא קרוי "גידולי קרקע".
- גידולי קרקע שיונקים ממנה על ידי שורשים, נקראים הן 'גידולי קרקע', והן 'גידולם מן הארץ'[2].
- גידולים הנמצאים על הקרקע אך יונקים מהאוויר, כמו כמהין ופטריות, נקראים 'גידולי קרקע' ו'גידוליו מן הארץ' בדומה לגידולי קרקע בעלי שורשים[3].
- גם בעלי חיים שאינם גדלים כלל בקרקע, קרויים גם כן "גידולי קרקע"[4], אולם אינם קרויים "גידולם מן הארץ".
הערות שוליים
- ^ כגון הלכות אכילת פועל, וכן לענין נדרים כגון הנודר שלא יאכל מ'גידולי קרקע'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ' , ומסכת נדרים, דף נ"ה
- ^ ברכות מ ב.
- ^ מכיון שהם ניזונים מתוצרי האדמה, או מכיון שתחילת בריאתם כן היתה מהאדמה, כלשון התורה "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ".
.jpg){kind=small}