גותית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גותית (שפה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גותית
𐌲𐌿𐍄𐌹𐍃𐌺, גוּטיסְק
מדינות שפה מתה
אזורים שפה מתה
דוברים מספר אקדמאים מצומצם
שפת אם אין
כתב אלפבית גותי
משפחה

הודו-אירופית

גרמאנית
מזרחית
גותית
לאום אין
ראו גם שפהכתברשימת שפות

גותית היא שפה שנכחדה, המשתייכת לענף המזרחי של השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. הגותית, שאינה מדוברת כיום, דוברה בפי הגותים באלף הראשון לספירת הנוצרים. בהגיית השפה הגותית ההטעמה הייתה על ההברה הראשונה במילה או על ההברה הראשונה של השורש, בדומה לשאר השפות הגרמאניות. היא נכתבה תחילה באמצעות האלפבית הרוני, שבו נכתבו בתחילה רוב השפות הגרמאניות. במאה הרביעית לספירה, הומצא האלפבית הגותי על-מנת לכתוב את תרגום התנ"ך לשפה הגותית.

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

פונמות בגותית
סדקי משופתת וילוני חכי מכתשי שיני דו-שפתי
אפי [ŋ] n m
סותם ɡʷ g k ɟ(?) d t b p
חוכך [ɣ] [x] z s [ð] θ [β] ɸ
מקורב
(צדי)
h w ʍ j
l
רוטט r
העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
𐌱 β אחרי תנועה, לפני עיצור קולי
b נהגה כהגיית בי"ת בשאר המקרים
𐌳 ð אחרי תנועה, לפני עיצור קולי
d נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים
𐍆 ɸ
𐌲 ɣ אחרי תנועה, לפני עיצור קולי
x אחרי תנועה, לפני עיצור אטום
ŋ אם בא אחרי 𐌽
ɡʷ
ɡ בכל שאר המקרים
𐌷 h נהגה כהגיית ה"א
𐍈 תמיד
𐌾 j נהגה כהגיית יו"ד
𐌺 k נהגה כהגיית כ"ף דגושה
𐌻 l נהגה כהגיית למ"ד
𐌼 m נהגה כהגיית מ"ם
𐌽 n נהגה כהגיית נו"ן
𐍀 p נהגה כהגיית פ"א דגושה
𐌵
𐍂 r
𐍃 s נהגה כהגיית סמ"ך
𐍄 t נהגה כהגיית ת"ו
𐌸 θ נהגה כהגיית ת"ו רפה, או th במילה think.
𐍅 w נהגה כהגיית w
𐌶 z נהגה כהגיית זי"ן












תנועות

בגותית ישנן חמש תנועות קצרות ושבע ארוכות.

תנועות קצרות
קדמית אחורית
סגורה i (y) u
חצי סגורה
חצי פתוחה ɛ ɔ
פתוחה a
תנועות ארוכות
קדמית אחורית
סגורה
חצי סגורה
חצי פתוחה ɛː ɔː
פתוחה

הטיית שם העצם

הטיית שם עצם לפי יחסה

בגותית חמש יחסות להטיית שם עצם:

  • הנומינטיב, יחסת הנושא.
  • הגנטיב, יחסת הקניין.
  • הדטיב, יחסת המושא העקיף.
  • האקוזטיב, יחסת המושא הישיר.
  • הווקטיב, השימוש בו נעשה בפניה כלפי המיוחס של שם העצם. (צורתן זהה ברוב המקרים לנומינטיב)

הטיית שם עצם לפי מספר

בגותית שלושה מקרים להטיית שם עצם מאיזושהי יחסה, לפי מספר:

  • יחיד
  • זוגי
  • רבים

הטיית שם עצם לפי מין

בגותית שלושה מינים דקדוקיים להטיית שם עצם ביחיד:

  • זכר
  • נקבה
  • נייטרלי

הטיית שם תואר בגותית

שם התואר בגותית מוטה בהתאמה לשם העצם אותו הוא מתאר, הסיומות משתנות בהתאם.

חוץ מזה ההטיות מתחלקות לשתי קבוצות:

  • הטיה חלשה - מופיעות במקרה ווקאטיבי, ולאחר תוית יידוע.
  • הטיה חזקה - מופיע בכל מקרה אחר.

יידוע

יידוע שם עצם

בניגוד לשפות גרמאניות מודרניות אשר בהן שני סוגי תוויות - לשם מיודע ובלתי-מיודע (לדוגמה באנגלית: a/an מול the) בשפה הגותית ישנה רק תווית יידוע המקבילה ל-the באנגלית.

היידוע נעשה לפי מין ומספר:

  • sa - ליידע שם עצם יחיד זכר.
  • so - ליידע שם עצם יחיד נקבה.
  • þata - ליידע שם עצם יחיד נייטרלי.

תוית היידוע בגותית זהה לכינוי הרמז, כך שלכל אחת מהמילים יכולה להיות גם משמעות של "ה" וגם משמעות של "זה/זו" וניתן לדעת רק לפי ההקשר.

יידוע באמצעות שייכות

כינויי הקניין בגותית (לדוגמה: שלי, שלך, שלו) מוטים באופן דומה לשמות התואר.

  • שלי - meins
  • שלך - theins
  • שלו - seins (יכול להיות is)
  • שלה - seins (יכול להיות izos)
  • שלנו - unsar
  • שלכם - izwar
  • של שניכם - igqar
  • שלהם - ize (זכר או נייטרלי)
  • שלהן - izo

הטיית פעלים בגותית

יש להטות פעלים בגותית לפי שם הגוף (גוף ראשון, שני, שלישי ביחיד או רבים) ולפי הזמן.

כינויי הגוף בגותית

יחיד זוגי רבים
זכר נקבה זכר נקבה זכר נקבה
גוף ראשון ik wit weis
גוף שני thu jut jus
גוף שלישי is/sa si eis jioֿs
  • אני - ik
  • אתה - thu
  • הוא - is (או sa)
  • היא - si
  • זה - ita
  • אנחנו - weis
  • אנחנו שנינו - wit
  • אתם - jus
  • אתם שניכם - jut

הזמנים בגותית

בגותית ישנם רק שני זמנים הווה ועבר כאשר ההווה משמש גם לצורך התייחסות לעתיד. חוץ מזה אופן ביטוי שונה יכול לגרום לביטוי ציווי, ציון (אמירת ביטוי אובייקטיבי) או פעולה אפשרית או היפותטית.

יצירת העבר

  • שינוי תנועה בפעלים חזקים.
  • בפעלים חלשים הוספת d (הנשמעת [ð]) או הוספת þ (הנשמעת [θ]).
  • באמצעות הכפלה. לדוגמה: לישון slepan>>sai+slep>>saislepum

פעיל וסביל

לפועל בגותית יש צורת פעיל וצורת סביל רק בהווה, על-מנת ליצור סביל בזמן עבר יש להשתמש בפועלי העזר: wisan - להיות או wairþan - ליהפך, וצורת פועל המתארת פעולה שהסתיימה.(פרטיסיפלי)

מספרים בגותית

מספרים סתמיים

  • 1 - ains
  • 2 - twa (נייטרלי), twai (זכר), twos (נקבה)
  • 3 - threis (זכר ונקבה), thrija (נייטרלי)
  • 4 - fidwor
  • 5 - fimf
  • 6 - saihs
  • 7 - sibun
  • 8 - ahtau
  • 9 - niun
  • 10 - taihun
  • 11 - ainlif
  • 12 - twalif
  • 14 - fidwor-taihun
  • 15 - fimf-taihun
  • 20 - twai tigjus
  • 30 - threis tigjus
  • 40 - fidwor tigjus
  • 50 - fimf tigjus
  • 60 - saihs tigjus
  • 70 - sibuntehund
  • 80 - ahtautehund
  • 90 - niuntehund
  • 99 - niuntehund jah niun
  • 100 - taihun-taihund

מספרים סידוריים

  • ראשון - fruma
  • שני - anthar
  • שלישי - thridja
  • רביעי - fidurda
  • חמישי - fimfta
  • שישי - saihsta
  • שביעי - subunda
  • שמיני - ahtuda
  • תשיעי - niunda
  • עשירי - taihunda

ראו גם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23503156גותית