גרוש
גְרוּש, גוּרוּש, גֶרְש, קירִש וקוּרוּש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה. השוני בשמות נובע מהשפות השונות שבהן משמש המושג (ערבית, אתיו-שמית, עברית וטורקית) ובתעתיקים השונים לאלפבית הלטיני. מקורו במונח בלטינית-וולגרית: "grossus", קיצור של denarius grossus, "מטבע עבה"[1] שמו של מטבע כסף בערך 12 דנרי.
גם שמו של הגרושן, מטבע ששימש במספר מדינות אירופיות דוברות גרמנית וכן בכמה מדינות מרכז-אירופיות, נגזר מה-"denarius grossus" הלטיני.
הקורוש העות'מאני (בטורקית: kurûş) המקורי היה מטבע כסף גדול מהמאה ה-17, דומה לטאלר האירופי. שוויו היה 40 פּארה. עקב פיחות ערכו של הקורוש במהלך השנים, הונפקה ב-1844 לירה טורקית מזהב, שערכה 100 קורוש.
לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית נותר הגרוש כהילך חוקי (לרוב כמאית המטבע הרשמי) במספר מדינות, ביניהן מצרים, ערב הסעודית, סוריה, לבנון וטורקיה עצמה, שבה הוא קרוי קורוש. במדינות אחרות, כגון ירדן וסודאן, אומץ הגרוש כעריך בעת שקבעו את מטבעותיהם.
הגרוש בישראל ובעברית
העות'מאנים שלטו בארץ ישראל בין השנים 1917-1517. בתקופה זו הונהגו בארץ הן המטבעות העות'מאנים (ביניהם הפארה והקורוש) והן מטבעותיהן של מדינות שונות[2] אשר ניהלו קונסוליות בארץ ישראל (כחלק ממשטר הקפיטולציות).
לאחר הכיבוש הבריטי הונהגה הלירה המצרית כהילך חוקי (בין 1927-1918). מאית הלירה המצרית הייתה קְרוּש (בערבית: قروش) ובעברית "גרוש". גם לאחר ביטול הלירה המצרית כהילך חוקי בארץ ישראל שרד השם גרוש למשך עשורים רבים בסלנג. תחילה שימש כשם נרדף ל-10 מיל (שווי של מאית לירה ארץ ישראלית, שהייתה הילך חוקי בא"י בין 1927 ל-1948 כפונט מנדטורי) ושם נרדף ל-10 פרוטות (שווי של מאית לירה ארץ ישראלית שהייתה הילך חוקי במדינת ישראל בין השנים 1948–1952 כלירה של בנק אנגלו-פלשתינה, ובהמשך מאית לירה ישראלית). למטבע בן 10 מילים היה חור במרכזו ולכן כונה "הגרוש עם החור". בסופו של דבר שימש ה"גרוש" ככינוי לאגורה, הלא היא מאית הלירה הישראלית (בין 1960 ל-1980) ומאית השקל והשקל החדש.
בתרבות
כיום, שנים לאחר שהגרוש פסק מלהיות הילך חוקי וגם אין מתייחסים עוד לאגורה בכינוי זה, המונח "גרוש" שרד במטבעות לשון בעברית המשקפים את ערכו האפסי, כגון "לא שווה גרוש" (לא שווה כלום), "עולה גרושים" (זול מאוד), "אין לו גרוש על הנשמה" (עני, חסר כול), ו"חסר לו גרוש ללירה" (אדם שכמעט הגיע למטרה). ביטויים כגון: "פילוסופיה בגרוש", "פסיכולוגיה בגרוש" מבטאים התייחסות לעגנית להתבטאויות הנתפסות כשטחיות. כמו כן ידוע הביטוי "לראות את העולם דרך החור של הגרוש", המתאר באופן מליצי תאוות בצע נטולת ערכים.
הביטוי "כשבגרוש היה חור" משמש להתייחסות נוסטלגית לתקופת היישוב (כך לדוגמה בשירו הידוע של יוסי גמזו "איפה הן הבחורות").
המונח שרד גם בתרבות הילדים, שבה שירי משחק מועברים בעל-פה מדור לדור.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Groschen , באתר Grimm online dictionary
- ^ אליהו כהן, ארץ חמדת אבות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
31184433גרוש