גב חדיד

גב חדיד (בלועזית Arête) הוא רכס סלעי צר המפריד בין שני עמקים. הוא נוצר בדרך כלל כאשר שני קרחונים שוחקים שני עמקים קרחוניים מקבילים. גב חדיד יכול להיווצר גם כאשר שני קרקסים קרחוניים שוחקים את הקיר הראשי (headwall) אחד כלפי השני, אם כי בדרך כלל הם פורצים את הקיר המפריד ביניהם, ויוצרים מעבר הרים דמוי אוכף המכונה אוכף הרים (Col). כששלושה קרקסים או יותר נפגשים, הם יוצרים צורת פירמידה המכונה קרן (horn), כשהדוגמה הידועה ביותר היא המטרהורן.

קו הרכס הולך ומתחדד כתוצאה מבליה עקב קפיאה-הפשרה, והמדרון מכל צד של הגב החדיד הופך תלול יותר כתוצאה מאירועים של תנועת בלית והסחיפה של סלעים חשופים בלתי יציבים.

המקור של המונח בלועזית "ארט" (Arête) הוא מצרפתית, ופירושו קצה או רכס.^[1] צורות נוף דומות בהרי האלפים מתוארים בגרמנית במונח המקביל "Grat".

בארצות הברית נהוג לכנות טיפוס מסוים של גב חדיד כ"סכין קצבים" (Cleaver). מיקומו של גב חדיד מסוג זה הוא לרוב גורם חשוב בבחירה בין מסלולי זרימת הקרחון. הליכה על גבי גב חדיד מסוג זה במעלה או במורד הר עשויה למנוע הליכה על שטחי קרחונים, שלג או סלע לא יציבים או מתחתיהם. זה בדרך כלל המקרה במסלולי הטיפוס בקיץ אל פסגת הר ריינייר, ההר הגבוה ביותר ברכס הקסקייד, במדינת וושינגטון. מטפסים על המדרון הדרומי של ההר עולים על גב החדיד המכונה "Disappointment Cleaver" (סכין הקצבים אכזבה) והולכים לאורכו במקום לטפס על הקיר הראשי של אחד משני הקרחונים שמשני צדי גב החדיד: קרחון אינגרהאם (Ingraham Glacier) או קרחון אמונס (Emmons Glacier).