גבריאל ונציאנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבריאל ונציאנו

גבריאל ונציאנו (נולד ב-7 בספטמבר 1942 בפירנצה שבאיטליה) הוא פיזיקאי תאורטי איטלקי-יהודי, ממניחי היסוד לתורת המיתרים.

בשנת 1966 נישא לאדי, כיום פרופסור לפסיכולוגיה. לאחר ירח הדבש אותו בילו בוונציה, עבר הזוג לישראל. את לימודי הדוקטורט עשה במכון ויצמן, בהנחיית צבי ליפקין והקטור רובינשטיין, ואותם סיים בשנת 1967. עם סיום לימודיו בארץ, עשה תקופה קצרה במאיץ החלקיקים CERN, ולאחר מכן המשיך ללימודי פוסט דוקטורט במכון לפיזיקה תאורטית בMIT. עבד במשך שלושים שנה במאיץ החלקיקים CERN, ובין השנים 1994 ל-1997 היה ראש המחלקה לפיזיקה תאורטית במאיץ.

ונציאנו נודע בכך שהיה הפיזיקאי הראשון שהציע, בעת שעשה את הדוקטורט במכון ויצמן, דרך לתאר את חלקיקי יסוד עם אינטראקציית כח חזק כמורכבים ממיתרים ולא כנקודות. תיאור זה התפתח עם השנים לתורת המיתרים, המהווה את חזית המחקר בתחום הפיזיקה התאורטית. כיום הוא מלמד בקולז' דה פראנס בפריז. בשנת 2007 הוענקה לו מדליית אוסקר קליין.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל ונציאנו בוויקישיתוף