גבעת צ'ליו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבע גבעות רומא

גבעת צ'ליואיטלקית: colle Celio; בלטינית: Collis Caelius, גבעת קאיליוס) היא אחת משבע הגבעות של רומא. תחת שלטונו של המלך טולוס הוסטיליוס, הוכרחה כל אוכלוסיית העיר אלבה לונגה (עיר עתיקה שישבה בחבל לטיום, איטליה) להתיישב בגבעת קאיליוס.

על פי המסורת, הגבעה קיבלה את שמה מקאיליוס ויבאנה, אציל אטרוסקי. משערים שהגבעה נקראת כך משום שאחרי מותו הוקמה שם עיר, או משום שחברו הטוב סרוויוס טוליוס ביקש לכבד אותו אחרי מותו.

ברפובליקה הרומית הייתה גבעת קאיליוס רובע מגורים אופנתי ואתר המגורים של עשירי רומא. עבודות ארכאולוגיות מתחת למרחצאות קרקלה חשפו שרידי וילות מפוארות המלאות בציורי קיר ופסיפסים.

בגבעת צ'ליו נמצאת גם הבזיליקה סנטי ג'ובאני א פאולו והבזיליקה העתיקה סטאנו סטפנו רוטונדו.

גבעת צ'ליו מדרום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת צ'ליו בוויקישיתוף



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24166973גבעת צ'ליו