גאלב ענאבסה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. גאלב ענאבסה (בערבית: غالب عنابسة; נולד בשנת 1960) הוא חוקר הספרות הערבית הקלאסית,פרופסור חבר בחוג לשפה וספרות ערבית במכללה האקדמית בית ברל, וגם בחוג ללימודי התואר השני בהוראה ולמידה – שפות. הוא מכהן כראש התוכנית לתואר שני בהוראה ולמידה-שפות באותה מכללה, ומרצה גם בחוג לשפה וספרות ערבית באקדמיית אלקאסמי.
ביוגרפיה
גאלב ענאבסה נולד בבאקה אל-גרבייה בשנת 1960. את הלימודים התיכוניים סיים באותה עיר, התחיל את לימודיו האקדמיים בשנת 1976 בסמינר למורים ערביים בהדר עם, וסיים את לימודיו בשנת 1979. הוא השתלב כמורה בהוראת הערבית בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכוניים. בשנת 1987 התחיל את לימודיו לקראת תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, בחוג לשפה וספרות ערבית (חוג מורחב עם שתי חטיבות לימודיות, מגמת האסלאם, והחוג לחינוך, חוג זה היה שמור לסטודנטים מצטיינים) וסיים את לימודיו בשנת 1990. בין השנים 1990–1993 המשיך את לימודיו באותה אוניברסיטה, לקראת תואר שני, במסלול מחקרי, וכתב עבודת המחקר בנושא: מספרות שבחי ארץ הקודש בערבית[1], בהדרכת פרופ' יוסף סדן בין השנים 1997–2003 המשיך את לימודיו לקראת תואר דוקטור בפילוסופיה, וכתב את הדוקטורט בנושא: היבטים בספרות שבחי ארץ הקודש בערבית, עיון בכמה מקורות משלהי התקופה הממלוכית ומהתקופה העות'מאנית, על מרכזים נבחרים (ללא ירושלים) בתחום אל-שאם[2] (א"י/ וסוריה). בהדרכת פרופ' יוסף סדן, מהחוג לערבית, ופרופ' מיכאל וינטר מהחוג למזרח תיכון ואפריקה. בשנת 2007 סיים את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה בהדרכת פרופ' בוטרוס אבו מנה, ונושא המחקר היה: מספרות הביקורים במקומות קדושים, ריפוי המחלות בעת הביקור בברזה ובמקאם. בערבית: من أدب الزيارات: برء الاسقام في زيارة برزة والمقام[3]. הכותרת היא על סמך כתב יד של ספריית עארף חכמת בערב הסעודית מספ' 3840, ויש עותק אחר שנמצא באוניברסיטת פרינסטון שמספרו 4478. כיהן כחבר במערכת כתבי העת אלחצאד, ג'אמעה, אלמג'מע, כתב העת של האקדמיה ללשון הערבית באקדמיית אלקאסמי. גאלב ענאבסה נשוי ללילא ויש לו שלושה ילדים.
מחקריו
בעבודתו המחקרית בשפה וספרות ערבית התמקד בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בספרות שבחי ארץ הקודש בערבית בתקופות הממלוכית והעות'מאנית. בעבודת המחקר נחשף למקורות ראשוניים ערביים הנמצאים עדיין בכתבי- יד בספריות בעולם. לנושא זה חשיבות רבה מבחינת התפתחות הכתיבה הדתית וההיסטורית הערבית בימי הביניים. המחקר בתחום זה הניב את הספר "היבטים בספרות שבחי ארץ הקודש", שראה אור בשנת 2006 בהוצאת דאר אלהודא. התחום השני עוסק בספרות הסופים (تصوّف) הערבית בשלהי התקופה העות'מאנית. בעבודת המחקר התמקד באחד הזרמים הנפוצים והמפורסמים בעולם הערבי, שנקרא הזרם הח'לותי. המחקר תורם להבנת שורשי המסדר הזה ותפוצתו בירושלים וסביבתה במאה השמונה עשרה. המחקר ראה אור כספר: "מספרות המסעות: ריפוי המחלות בעת הביקור בברזה והמקאם", שראה אור בשנת 2009 בהוצאת דאר אל-הודא ודאר אל-פיכּר, וכן בשורה של מאמרים בערבית, עברית, צרפתית ובאנגלית. תחום המחקר השלישי עוסק באנקדוטות בספרות הערבית הקלאסית, שהתפתחה בתחילת המאה השביעית לספירה. חשיבותו בהבנת מהות האנקדוטות בתחום הרובד הספרותי והפולקלורי, ואפילו הפוליטי. בנושא הזה פרסם עם ד"ר נאדר מסארוה לאחרונה את הספר: "הרקמה המוזהבת באנקדוטות של אשעב", שראה אור בשנת 2012 בהוצאת דאר אלפיכּר, וכתב כמה מאמרים, סביב דמויות מפורסמות בספרות זו, ג'וחא, מזבד אלמדני ואחרים.
ענאבסה חוקר מקומות קדושים במרחב א"י וסוריה, בשיתוף עם פרופ' יוסף סדן וד"ר נאדר מסארוה. כמו כן עוסק במחקר, שעניינו גבולות ארץ הקודש לפי כתב-יד מהמאה השבע עשרה, שנקרא הידיעה השלמה בזכר גבולות ארץ הקודש ופלסטין וא-שאם (כתב יד ספריית אסד אפנדי 2212).
ספריו
- אבּעאד פי אדב פצ'אאל אל-ארצ' אל-מוקדסה (היבטים בספרות שבחי ארץ הקודש). כפר-קרע, ישראל
- דאר אלהודא, 2006: זה ספרו הראשון של ענאבסה, שהוא פיתוח של עבודת הדוקטורט שכתב בהנחיית פרופ' י. סדן ופרופ' מיכאל וינטר באוניברסיטת תל אביב, יצא בהוצאת דאר אלהודא, הספר עוסק בסוגיות שונות של ספרות שבחי ארץ הקודש הערבית משלהי התקופה הממלוכית ועד התקופה העות'מאנית, תוך מתן דגש על היבטים היסטוריים, כלכליים, דתיים וגאוגרפיים. זכה לביקורת טובה בכתב עת קתדרה במכון בן צבי בירושלים מטעם החוקר פרופ' י. פרנקל, וגם בכתב עת Holy land Studies שכתב פרופ' עופר לבנה[4]
- מן אדבּ פצ'אאל אל-שאם, נצוץ מוח'תארה מן מח'טוטאת ממלוכּיה ועות'מאנייה (מספרות שבחי אל-שאם-א"י-סוריה, טקסטים נבחרים מכתבי-יד ממלוכּים ועות'מאנים). כפר-קרע, ישראל: דאר אלהודא 2007
- מן אדאבּ אל-זיאראת, בּרא אל-אסקאם פי זיארת בּרזה ואל-מקאם (מספרות המסעות – ריפוי המחלות בעת הביקור בברזה והמקאם). בית ברל
- המרכז לחקר השפה הערבית, 2009: זה ספרו השלישי של ענאבסה, שיצא בהוצאת דאר אלפכר בירדן, שהוא פיתו מחקר ה-פוסט דוקטורט שעשה באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' בוטרוס אבו מנה. הספר הוא בין הספרים שחוברו בנושא הביקור (الزيارات) במקומות קדושים שחשובים באסלאם, אציין שהסתמכתי במחקר על כתב برء الاسقام في زيارة برزة والمقام ובעברית ריפוי המחלות בעת הביקור בברזה ובמקאם, שחיבר אלבכרי אלצדיקי (מת. 1749לספ"נ), אבל סיבת חיבור ספר זה היה בנוגיע לביקור באתרים קדושים שהיה נושא מחלוקת בים זרם קאדי זאדה והזרם החלותי במאה ה-18[5]
- מן נואדר אל-מח'טוטאת, אל-טראז אל-מוד'הב בּנואדר אשעב (מכתבי-היד הנדירים – הרקמה המוזהבת באנקדוטות של אשעב). כפר-קרע, ישראל
- דאר אלהודא; עמאן: דאר אלפקר, 2012: זה ספרו הרביעי של ענאבסה, שכתב עם ד"ר נאדר מצארוה, שיצא בהוצאת דאר אלפכר ודאר אלהודא, שעוסק באחד הדמויות בספרות האנקדוטות הערבית במאה השביעית לספ"נ. שנקרא אשעב. היא הוציא לראשונה את כתב-היד זה ששייך לאוניב'ייל בארצות הברית [Landberg 258][6]
- דראסאת מוצ'יאה פי צפחאת אל-תוראת' (מחקרים מאירים בדפי המורשת). כפר-קרע, ישראל
- דאר אלהודא, 2013: זה הספר החמישי של ענאבסה, שיצא בהוצאת דאר אלהודא ודאר ג'ריר והאקדמיה ללשון ערבית באקדמיית אלקאסמי, והוא מכיל מאמרים בשלושה תחומי המחקר המרכזיים שלו[7].
מאמרים נבחרים שכתב
ענאבסה, ג. (2007). מבחר מסורות שבחי שכם בספרות שבחי ארץ-ישראל (פצ'אאל) בעברית. קתדרה 125: עמ' 21–30.
Anabseh, G. (2011). Dreams in the Islamic Merits Literature of Palestine and Syria and local patriotism: Mamluk and Ottoman Texts. Holy land Studies 10.1, pp. 73–85. Anabseh, G. Yusuf, M. (2008). Les Turkmènes en Palestine: historie et devenir. In: (Roger, H. Ed.) Temps et espaces en Palestine: flux et resistances identitaires, pp.57-80. Beyrouth-Liban: Institute Francais du Proҫhe-Orient. Anabseh, G. & Masarwah, N. (2016) “Acoustic Rhythm in al-hareri’s Maqamat”, in: Jerusalem Studies in Arabic and Islam-The Hebrew University. 43,pp.273-309
עריכת ספרים
Anabseh, G., Abdullah Sheikh Musa, Nader Masarwah, ( Eds.). (2011). In the Oasis of Pens, Studies in Arab Literature and Culture, In Honour of Professor Joseph Sadan. V.I Cologne-Germany and Baghdad, Kfar Qara’: al-Jamal Publication and Dar al-huda. Albert Arazi, Ghaleb Anabseh Nader Masarwah,( Eds.). (2013). In the Oasis of Pens, Studies in Arab Literature and Culture, In Honour of Professor Joseph Sadan, V.II, Cologne-Germany and Baghdad, Kfar Qara’: al-Jamal Publication and Dar al-huda.
S. Moreh, G. Anabseh, E. Yunes (Eds.). (2014), Palestinian Literature and the Question of Modernism, The Arab Academic Institute for Education, Center for the Study of Arab Language, Society and Culture (following a conference in cooperation with the Hebrew University’s Departments of Islamic and Middle Eastern Studies and Arabic Language and Literature and the Lev Tziyon Center for the Study of Islam).ביקורת ספרים
Anabseh, G. (2005 B.). Language Education Policy: The Arab Minority in Israel, By: M. Amara and Abdul Rahman Mar’i (2004). Beit Berl Academic College, Kfar Qar': Center for the Study of Arabic Literature and Dar al-Huda. Al-Karmil 25-26, 231-235. Anabseh, G. (2006). Surving Sabils Built by Suleiman the Magnificent in Jerusalem: An Analytical Study. By: Muhammad Hamza al-Haddad. (2002). Kuwait: Kuwait University, Journal of Muslim Minority Affairs 26, (no. 2), 279-281. Anabseh, G. (2011). Languages in Conflict: A Study of Linguistic Terms in the Arab-Israeli Conflict. By: M. Amara and A. Mar’i. (2008). Kfar Qar’ and Amman: Dar al-Huda and Dar al-fikir. Language Policy 10, ( no. 4), pp. 89–91.
Anabseh, G. (2015). Lexicon of the Major Themes in Mahmoud Darwish’s Poetry, (2012). By: Huseen Hamzah, The Arabic Language Academy In Israel, Al-Majalla 6, 201-204.הערות שוליים
- ^ ספרות זו היא סוגה ספרותית של כתיבה שניתן לכנותה ספרות שבחי [פצ'אאל فضائل] ארץ הקודש "الأرض المقدسة" שבחים כסוג כתיבה דתית ולפעמים גם ספרותית או לוקאל-פטריוטית של מקום זה או אחר, סוגה זו הייתה חלק מן ההיסטוריוגרפיה והספרות בימי הביניים. העבודה הסתמכה על שני כתבי יד מן התקופה העות'מאנית, שהם נדירים, הראשון נקרא: הידיעה השלימה על הגבולות של ארץ הקודש, של פלסטין ושל אל-שאם, בערבית (الخبر التام في ذكر حدود الأرض المقدسة وفلسطين والشام). כתב יד של ספריית אסד אפנדי מס' 2212 באיסתאנבול. ואילו השני פניני המחרוזת על מעלות אלשאם, בערבית (درّ النظام في محاسن الشام), כתב יד של אוניברסיטת פרינסיטון, אוסף יהודה, מספר 1862 (ELS)
- ^ א-שאם: הוא מושג שמופיע בספרות הערבית, ספרי היסטוריה, ספרות דתית, גאוגרפיה וכו' בימי הביניים, אשר יש לו שתי משמעיות, משמעות צרה קרי סוריה או דמשק, ורחבה א"י, או א"י וסוריה
- ^ כתב יד זה חיבר מוסטפא אלבכרי אלצדיקי (מת. 1749 לספ') והוא ראש המסדר הצופי שנקרא הזרם הח'לותי במאה ה-18 באזור סוריה וא"י. השם ברזה, הוא כפר בג'וטה של דמשק מזרחית לאזור שנקרא אלצאלחייה, נאמר לפי מסורות קדומות שבה מיוחס מקאם אברהם עליו השלום, כלומר יש להבדיל בין מקאם זה והמקאם המפורסם הנמצא בעיר מכה.
- ^ Anabseh, G. (2008). Popular Beliefs as Reflected in Merits of Syria and Palestine (fada’il al-shām) Literature: Pilgrimage and Ceremonies and Customs in the Mamluk and Ottoman Periods. Journal of Islamic Studies, 19:1: pp. 59-70.
- ^ Anabseh, G. (2011). The Dispute between khalwati Sufism and Qadi zade movement concerning pilgrimage to holy shrines. based on an eighteen Century Arabic Pilgrimage manuscript. Islamic Quarterly v. 55: no. 3, pp.181- 193. Anabsi, G. (2012). A Sufi Leader’s Eighteenth Century Tour of Palestine. Islamic Quarterly, v.55 no. 4, pp.335-347.
- ^ ענאבסה, ג. ( 2011-2012). נואדר קראקוש בין אל-פולכּלור ואל-תריך. (האנקדוטות של קראקוש בין הפולכּלור להיסטוריה). אלכּרמל 32- 33: עמ' 178- 199. בערבית
- ^ ענאבסה, ג. (2011). נט'רה תאריח'ייה אלא אל-אמתדאד אל-עמראני למדינת דמשק מנד' בּדאית אל-אסלאם חתא אל-קרן אל-ת'אמן עשר. (מבט היסטורי להתפתחות עיר דמשק מתחילת האסלאם ועד המאה- ה-18). בתוך: [ג'וני מנסור, קובטי עטא אללה, מוסטפא עבאסי עורכים] מאמרים היסטוריים כמחווה לפרופ' בוטרוס אבו מנה, עמ' 89- 108. בירות: רשות המחקרים הפלסטינית
31259408גאלב ענאבסה