גאווין המילטון (צייר)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. גאווין המילטון (באנגלית: Gavin Hamilton; 1723 – 4 בינואר 1798) היה צייר היסטוריה נאו-קלאסי סקוטי, סוחר עתיקות וארכאולוג.[1][2]
ביוגרפיה
נולד בלנרקשייר, סקוטלנד, בשנת 1723. בשנת 1744 הוא היה באיטליה, וככל הנראה למד ברומא בסטודיו של אגוסטינו מסוצ'י. מ-1748 עד 1750 הוא חלק דירה עם ג'יימס סטיוארט, מתיו ברטינגהאם וניקולס רבט, ואיתם ביקר בנאפולי ובונציה. עם שובו לבריטניה, הוא בילה מספר שנים בציור דיוקנאות בלונדון (1751–1756). בסוף אותה תקופה חזר לרומא. הוא חי שם בארבעת העשורים הבאים, עד מותו ב-1798.
מלבד כמה דיוקנאות של חברים, רוב ציוריו, שרבים מהם גדולים מאוד, היו של נושאים יוונים ורומיים קלאסיים. המפורסם ביותר שלו הוא מחזור של שישה ציורים מהאיליאדה של הומרוס, שנועדו לקבל השפעה ציורית המקבילה לפאר האפי של הומרוס כפי שתואר ב-1735 על ידי תומאס בלקוול בספרו.
כצייר של נושאים קלאסיים, המילטון זכה להערכה רבה על ידי יוהאן יואכים וינקלמן, הסופר גתה, הפסל הצעיר אנטוניו קנובה ואחרים ברומא, אך היה פחות מוערך בבריטניה. הוא אכן קיבל עבודה לצייר את חלקת המזבח של סנט אנדריאה הכנסייה הלאומית הסקוטית ברומא, עבורה צייר את מותו של אנדרו הקדוש.
המילטון היה גם סוחר אמנות וארכאולוג, וערך חפירות בוילה של אדריאנוס בטיבולי בשנים 1769–1771, בתחילה כדי לרכוש שיש עבור הפסל שלו כדי לשחזר פסלים. החופרים שלו פתחו מחדש את מוצאו של אזור ביצה נמוך ו"אחרי כמה שבועות של עבודה מתחת לאדמה לאור מנורות ומים בוציים עד הברכיים" שלפו פסלים מתוך הבוץ, שם הם הושלכו מאות שנים קודם לכן. משנת 1771 חפר המילטון אתרים נוספים בסביבות רומא: טור קולומבארו של הקרדינל פלביו צ'יג'י, 1771, אלבנו, 1772, מונטה קגנולו 1772 אוסטיה 1774, וילה פונסקה בגבעת הקאליאן ברומא. רומא ווקיה (Roma Vecchia) ועוד.[3]
בתקופה שבה היה מקובל שחזורים לפסלים רומיים עתיקים וליטוש מחדש של משטחי שיש שלמים עדיין היה נוהג נפוץ, שמר המילטון על מוניטין של אדם ישר שלא התעסק בצורה מוגזמת בשחזור פסלים שעברו דרך ידיו.[4] המילטון מכר רבות מיצירות האמנות ששיחזר ללקוחותיו הבריטים, בעיקר לצ'ארלס טאונלי, שאליו כתב הצייר: "הרכישה היקרה ביותר שאדם בעל טעם מעודן יכול לעשות, היא פיסת פיסול יווני משובח", ולוויליאם פטי, הרוזן השני של שלבורן, לימים בית לנסדאון, לונדון.[5] בשנת 1771 גילה המילטון את אגרטל וורוויק בווילה של אדריאנוס. הוא מכר אותו לסר ויליאם המילטון, אנין טעם והשליח הבריטי בנאפולי.
גאווין המילטון עבד בצמוד עם ג'ובאני בטיסטה פירנסי. הוא היה יועץ מוקדם של אנטוניו קנובה, פסל צעיר שאותו פגש בארוחת ערב בדצמבר 1779 בביקורו הראשון של קנובה ברומא.
בשנת 1785 קנה המילטון את Virgin of the Rocks של לאונרדו דה וינצ'י ושלח אותו למכירה בלונדון. הרכישה שלו היא הגרסה שמוחזקת כעת בגלריה הלאומית, לונדון.
המילטון הצליח להציע הצעות נדיבות למוזיאון של הוותיקן, שכן האפיפיור היה זכאי לקבל שליש מכל ממצאי החפירות והיה לו הזכות לאסור ייצוא של אוצרות יוצאי דופן.[6] בנוסף, המילטון שילם לבעלי קרקעות עבור זכויות חפירה, ולכן שמר איתם על יחסים טובים.
הוא מת ברומא ב-4 בינואר 1798.
קישורים חיצוניים
- גאווין המילטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ A Grande História da Arte (Vol 16)
- ^ David Irwin, "Gavin Hamilton: Archaeologist, Painter, and Dealer" The Art Bulletin 44.2 (June 1962:87–102).
- ^ A. H. Smith, "Gavin Hamilton's Letters to Charles Townley," The Journal of Hellenic Studies, 21 (1901), pp. 306–321; Irwin, David. (1962) "Gavin Hamilton: Archaeologist, Painter and Dealer”, in The Art Bulletin 44:2, pp. 87–102;
- ^ Irwin 1962:89, noting J.T. Smith's assessment in Nollekins and His Times, vol. I:207f.
- ^ Gavin Hamilton's long series of letters to Lord Shelburne survive. Other purchasers included the Hon. Charles Greville, Lord Temple at Stowe, James Hugh Smith-Barry of Marbury Hall, Cheshire, and, in Rome, Pope Clement XIV for his museum at the Vatican, Cardinal Alessandro Albani for his Villa Albani, and his fellow antiquities hunter, Thomas Jenkins.
- ^ Francis Haskell and Nicholas Penny, Taste and the Antique (Yale University Press) 1981, p. 66f.
