ג'ורג' מורלנד
 |
ג'ורג' מורלנד (באנגלית: George Morland; 26 ביוני 1763 - 29 באוקטובר 1804) היה צייר אנגלי. מיטב היצירות שלו מתמקדות בסצינות כפריות: חוות, צייד, מבריחים, צוענים, ונופים עשירים ומרקמים שנוצרו בציור תור הזהב ההולנדי.
ביוגרפיה
ג'ורג' מורלנד נולד בלונדון ב־26 ביוני 1763. הוא היה בנו של הצייר הנרי רוברט מורלנד, ונכדו של הצייר ג'ורג' הנרי מורלנד. מורלנד החל לצייר בגיל שלוש שנים, ובגיל עשר (1773) שמו מופיע כמציג בתערוכה באקדמיה המלכותית. [1]
כישרונותיו טופחו על ידי אביו, שנטען שהוא מכריח אותו לצייר למטרות רווחים שלו, ואף סגר את הילד כדי ליצור רישומים שעבורם השיג מכירה מוקדמת. [2]
אביו הטיל עליו להעתיק תמונות מכל הסוגים, אך בעיקר של המאסטרים ההולנדים והפלמיים. הוא התוודע גם לסר ג'ושוע ריינולדס, וקיבל אישור להעתיק את תמונותיו. לפני שהיה בן שבע עשרה השיג כבר מוניטין רב אצל הסוחרים, ובקרב אמני מפורסמים. הוכחה משכנעת למיומנות ביצירת קומפוזיציה מקורית אותה השיג היא החריטה המשובחת של ויליאם וורד, לתמונתו "The Angler's Repast" שפורסמה בנובמבר 1780 על ידי ג'ון רפאל סמית.
בשנת 1784, הציע רומני להכניס אותו לביתו, בשכר של 300 ליש"ט, למשך שלוש שנים, לאחר קרע עם אביו הוא עבר לביתו של סוחר תמונות. עד מהרה מורלנד הפך ל"עבד" של הסוחר עמו התגורר. חבריו היו רוכבי סוסים, מלווים בריבית, מתווכים, פאנקיסטים. בחברה זו האמן הצעיר ויפה התואר הסתובב לבוש במעיל ירוק, עם כפתורים צהובים גדולים, מכנסי עור ומגפיים גבוהים. ראשו, היה מעוטר לפי טעמו האישי, דמה לכדור שלג. אופיו החזק אפשר לו להתאושש במהירות והשיג רווחים יפים מציוריו, וגם לימד את עצמו לנגן בכינור. הוא הצליח, להשתחרר מסוחר התמונות ונמלט לאזור קנט, שם צייר מיניאטורות זמן מה. בשנת 1785 ביקר בצרפת בביקור קצר ולא חסרה לו עבודה.[3]
כשחזר ללונדון, הוא שהה בבית בקנסל גרין, בסמוך לוויליאם וורד, והתחבר עם משפחתו באופן קבוע. המפגש הזה הביא לנישואיו עם אן וורד (ננסי), אחותו של חברו הצייר ויליאם וורד, ביולי 1786, והקשר בין המשפחות התחזק חודש לאחר מכן בגלל נישואיו של ויליאם וורד ומריה אחותו של מורלנד.[4]
שני הזוגות לאחר נשואיהם הקימו בית ביחד ברחוב מרילבו והתפרסם עוד על ידי חריטות תמונותיו.
בערך בתקופה זו הוא אהב לבקר באי וייט, שם צייר את סצינות החוף שלו. בשנת 1786 הוא צייר את "הרס האסוול", ציור שמן על בד. ציור המראה נשים וילדים אוחזים בשרידי ספינה שנשארו על פני המים בעוד עיניו של איש צוות טובע מספרים את גורלו. הציור מעביר בבירור את האימה וחוסר התקווה שאוחזים באנשים כשהם יודעים שהם נושמים את נשימתם האחרונה.
חיים מאוחרים
כעבור שלושה חודשים נשבר משק הבית הכפול על ידי חילוקי דעות בין הנשים, ומורלנד עבר לרחוב גרייט פורטלנד, ולאחר מכן לקמדן טאון. שם התגורר בבית קטן בחלק האחורי של בית מרזח. האטרקציות של הפונדקים והמועדונים הסמוכים בקנטיש טאון, השפיעו עליו חזק, והוא שב לכל הרגליו הרעים. מחלה ממושכת של אשתו, החלישה עוד יותר את הקשר שלו לבית, והוא הזניח אותה. בסופו של דבר עזב את אשתו, ונראה שנתן לה קצבה.
לאחר שנפרד מאשתו קשה לקבוע את מסלול חייו, ונראה שבמשך זמן מה התיישב בפדינגטון. וצייר כאן את התמונה המפורסמת של 'פנים האורווה', שהוצגה באקדמיה המלכותית בשנת 1791. אומרים כי האורווה היא זו של פונדק "האריה הלבן" בפדינגטון, למרות מצבו בשלב זה של חייו, נראה שלא נפגעו כישוריו ותחושת הצבע העדינה שלו. הוא הציג שוב בשנת 1793 ו -1794.
צירות האמנות שלו היו פופולרית, והוא קיבל מחירים טובים. הוא יכול היה לחיות בקלות שבוע ברווחים של יום. הסוחרים הגיעו אליו, עם ארנק ביד אחת ובקבוק ביד השנייה. כמות העבודות שייצר הייתה מדהימה. הוא היה מצייר תמונה אחת או שתיים ביום, ופעם אחת צייר נוף גדול עם שש דמויות במהלך שש שעות.
קריירה
משנת 1788 ועד 1792 פורסמו למעלה ממאה תחריטים של מורלנד. הם כללו את 'ביקור בפנימייה', ומספר סצינות מקסימות של ענפי ספורט לילדים, 'ילדים וקיני ציפורים ',' ניווט נעורים '. 'העפיפון הסתבך','ילדים משחקים בחיילים'.
הוא צייר בעיקר נושאים אלגנטיים ומעודנים מסצינות חיים בעיר, וכן בחוף הים עם דייגים, מבריחים, סצנות ספורטיביות. לעיתים רחוקות צייר מראות כפריים, חיים בקוטג', האורווה, החצר הפנימית, עם דמויות של גברים ונשים, סוסים, חמורים, כלבים, חזירים, עופות ובעלי חיים אחרים. במהלך חייו הופיעו כ -250 תחריטים נפרדים מיצירותיו.
ההכנסה של מורלנד, איפשרה לו לחיות בצורה ראוותנית, אבל הוא הלך רחוק מדי בהנאות החיים. ככל שחלף הזמן חובותיו הלכו וטפחו והנושים נעשו רבים יותר. הוא נירדף והצליח להימלט מהפקידים על ידי הכרתו את לונדון וסיוע שקיבל מידידים וסוחרים. הוא דילג מבית לבית - בין המקומות שהתגורר היו למברת', רחוב המלכה אן, קנזינגטון והאקני.
בנובמבר 1799 נעצר מורלנד בגין חובות, אך הותר לו להיות בהסגר. מקום בידודו הפך למפגש של חבריו המוכרים ביותר. במהלך הכליאה הקלה הזו הוא התדרדר עוד יותר. לעיתים קרובות היה שיכור במשך כמה ימים, ובאופן כללי ישן על הרצפה במצב חסר אונים. סביר להניח שהסיפורים הללו מוגזמים, שכן הוא עדיין הניב כמות אדירה של עבודה טובה. "הוא צייר 192 תמונות בין 1800 ל -1804, ונראה שצייר כמה שיותר עבור סוחרים אחדים באותה תקופה, כשהשכר שלו היו ארבעה גינאה ביום ובקבוק המשקה שלו."
סך התפוקה שלו מוערך בלא פחות מ-4000 תמונות.
בשנת 1802 הוא שוחרר מכוח חוק חדלי הפירעון, אך בריאותו נהרסה והרגליו לא היו ניתנים לשינוי.
מוות
הוא חלה בשיתוק ואיבד את כושר השימוש ביד שמאל, כך שלא יכול היה להחזיק את לוח הצבעים שלו. עם זאת, נראה שהוא המשיך לצייר עד הרגע האחרון, ונפטר ב־27 באוקטובר 1804.
אשתו נפטרה שלושה ימים לאחר מכן, שניהם נקברו יחד בקבר בכנסיית סנט ג'יימס בהמפסטד.
גלריה
-
כלבים -
לפני סערה -
צייד ארנבות
.jpg)
קישורים חיצוניים
- ג'ורג' מורלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ורג' מורלנד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Chisholm, Hugh, Morland, George, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 18
- ^ William Cosmo Monkhouse, Morland George (1763-1804), Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 39
- ^ John Hassell. Memoirs of the life of the late George Morland (London: J. Cunee, 1806).
- ^ George Morland; his life and works : Williamson, George Charles, 1858-1942 : Free Download, Borrow, and Streaming, Internet Archive (באנגלית)
31854388ג'ורג' מורלנד