ג'וניוס הילייר
 | |
| לידה |
מחוז וילקס, ג'ורג'יה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
דיקייטר, ג'ורג'יה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית |
ג'וניוס הילייר (באנגלית: Junius Hillyer; 23 באפריל 1807 – 21 ביוני 1886) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן שתי קדנציות בקונגרס של ארצות הברית.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
ג'וניוס הילייר נולד במחוז וילקס, ג'ורג'יה, ב-23 באפריל 1807, והיה בנם השני של שאלר ורבקה (פרימן) הילייר.[1] אביו מת כשג'וניוס היה בן ארבע עשרה, מה שגרם לאמו להעביר את המשפחה לאת'נס, ג'ורג'יה.[1] ג'וניוס למד במכללת פרנקלין (לימים אוניברסיטת ג'ורג'יה) באת'נס, וסיים את לימודיו ב-1828. הוא למד משפטים במהלך שנתו האחרונה, והתקבל ללשכת עורכי הדין, חודש לאחר סיום לימודיו בקולג'. הילייר החל בעריכת דין בלורנסוויל, ג'ורג'יה, אך חזר לאת'נס לאחר שנה אחת.[1] זה היה מחוז שיפוטי שהכיל כמה מהמוחות המשפטיים הטובים ביותר של ג'ורג'יה, כולל T.R.R. Cobb וויליאם הופ האל (מייסדי בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה), אלכסנדר ה. סטיבנס (לימים סגן נשיא מדינות הקונפדרציה של אמריקה), כמו גם רוברט טומבס ( מזכיר המדינה והבריגדיר הכללי הראשון של מדינות הקונפדרציה).[1] הילייר שמר על עריכת הדין שלו באת'נס במשך כמעט 20 שנה, לפני שעבר למונרו, ג'ורג'יה ב-1848.[2] לאחר מלחמת האזרחים, עבר הילייר לדיקייטר, ג'ורג'יה, שם הוא שמר על בית מגורים למשך שארית חייו.[2][3]
קריירה משפטית
ב-1834, בגיל 27, נבחר הילייר לתפקיד היועץ המשפטי הכללי של המחוז המשפטי המערבי של ג'ורג'יה.[2] ב-1836 ושוב ב-1838 הוא היה מועמד שכשל להיבחר לקונגרס. בשנת 1841 הוא הפך לשופט של בתי המשפט העליונים של המחוז המערבי של ג'ורג'יה. מ-1841 עד 1845, הוא כיהן כשופט מחוזי.[3]
בית הנבחרים של ארצות הברית
בתחילה הילייר נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1850 מטעם מפלגת האיחוד, אך נבחר מחדש בשנת 1852 כדמוקרטי, והוא כיהן מ-4 במרץ 1851 ועד 3 במרץ 1855.[2] בקדנציה השנייה שלו היה הילייר יו"ר הוועדה לתביעות קרקע פרטיות.[3]
שנים מאוחרות יותר ומורשת
לאחר הקריירה שלו בקונגרס, מונה הילייר על ידי הנשיא ג'יימס ביוקנן לעורך דין של משרד האוצר של ארצות הברית, וכיהן מ-1857 עד 13 בפברואר 1861, כאשר כתוצאה מההתנתקות של ג'ורג'יה מהאיחוד, הוא התפטר מתפקידו וחזר לג'ורג'יה.[2] זה סימן את סוף הקריירה של הילייר בשירות הציבורי. במשך שנותיו הנותרות התרכז במשפט הפרטי.
הילייר שימש כנאמן באוניברסיטת ג'ורג'יה מ-1844 עד 1858; הוא גם שימש כנאמן באוניברסיטת מרסר.
הילייר מת בביתו בדיקייטר, ג'ורג'יה, ב-21 ביוני 1886[3] ונקבר בבית הקברות של אוקלנד באטלנטה.
ג'וניוס הילייר נישא לג'יין סלינה ווטקינס ב-1831. נולדו להם חמישה בנים, אחד מהם מת בגיל 30 או 31 ואילו הארבעה האחרים, כולל אבן הילייר, השיגו הצלחה בתחומם, ושלוש או ארבע בנות.[1] אחד מבניו, ג'ורג' הילייר, היה פוליטיקאי בולט בג'ורג'יה שהוביל רגימנט בצבא הקונפדרציה בקרב גטיסברג ולאחר מכן שירת בבית המחוקקים של המדינה, כשופט וכראש עיריית אטלנטה.[2]
התעניינותו של ג'וניוס הילייר בצמיחה הכלכלית של בית נעוריו באת'נס הניעה אותו להשקיע, בגיל צעיר, בחברת הרכבות והבנקאות של ג'ורג'יה, אשר הושכרה לראשונה ב-1833. זו הייתה מסילת הברזל הראשונה שנבנתה במדינה.[2] מסילת הברזל התארכה בסופו של דבר קו למקום ליד הכפר האינדיאני הישן קריק Standing Peachtree. מכיוון שזה היה סוף הקו, קיבלה הקהילה את השם "טרמינוס". מספר שינויים בשמות מאוחר יותר, טרמינוס הפכה לאטלנטה.
קישורים חיצוניים
- ג'וניוס הילייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 William J. Northen; John Temple Graves (1910). Men of Mark in Georgia: A Complete and Elaborate History of the State from Its Settlement to the Present Time, Chiefly Told in Biographies and Autobiographies of the Most Eminent Men of Each Period of Georgia's Progress and Development. A. B. Caldwell. pp. 357–359.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Lucian Lamar Knight (1917). A Standard History of Georgia and Georgians. Lewis publishing Company. pp. 1910–1912.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Junius Hillyer (1989). The Life and Times of Judge Junius Hillyer: (from His Memoirs). Boyd Publishing Company.
39532320ג'וניוס הילייר