ג'ון פרטרידג'
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ג'ון פרטרידג' (באנגלית: John Partridge; 20 בנובמבר 1789 – 25 בנובמבר 1872) היה אמן וצייר דיוקנאות בריטי. היצירות שלו מתארות רבות מהדמויות הבולטות של זמנו.
נולד בגלאזגו, הוא היה הבן השני מבין שנים עשר ילדיו של סמואל פרטרידג'.[1] אחיו ריצ'רד פרטרידג' הפך לנשיא הקולג' המלכותי למנתחים; אחיינו סר ג'ון ברנרד פרטרידג' היה מאייר ושחקן.[2]
השכלה וקריירה מוקדמת
פרטרידג' למד אצל צייר הדיוקנאות תומאס פיליפס מ-1814; הוא הציג את הציור הראשון שלו, 'מיס פוט בדמותה של לוסילה' באקדמיה המלכותית ב-1815. הוא עבר ללונדון באותה שנה, נכנס לבית הספר של האקדמיה המלכותית ב-1816.[3] בהתחלה הוא התגורר במרילבון, אז שכונה פופולרית של אמנים.[4] בשנת 1820, הוא התחתן עם בת דודתו קלמנטינה שרה קמפבל; היא מוצגת בציור שלו "האמן ומשפחתו" בביתו בכיכר גרוסוונור (בערך 1828–1835).
מ-1823 עד 1827, הוא חי באיטליה, שהה בפירנצה, ונציה ורומא. במהלך שהותו שם, התמקדותו הייתה בדיוקנאות בלבד. הוא שרטט נופים ועשה עותקים של מאסטרים מתקופת הרנסאנס כולל קארווג'ו, רפאל, רובנס, וטיציאן.[3] במהלך שהותו באיטליה, הוא התחבר עם כמה פטרונים עשירים. ב-1828, זמן קצר לאחר שובו מרומא, הוא עזב את מרילבון לרחוב ברוק, רחוב של מעמד גבוה יותר, ליד כיכר גרוסוונור, שם התגוררו רבים מהמצוירים שלו.[1]
חסות מלכותית
נראה שהמהלך הזה השתלם: הקריירה שלו פרחה. בין 1827 ל-1845, הוא צייר למעלה ממאתיים דיוקנאות, והרוויח 2762 פאונד ב-1841 בלבד. הרבים מהם היו אישים חשובים, כולל עבודה משנת 1836 של לאופולד הראשון מלך בלגיה, שהובילה שנתיים לאחר מכן לחסותה של המלכה ויקטוריה. הוא צייר כמה דיוקנאות מוצלחים של המלכה ושל הנסיך אלברט, ובשנת 1843, הוא הפך ל"צייר הדיוקנאות" של בית המלוכה. אולם, המלכה ויקטוריה הייתה הפכפכה, והגעתו של פרנץ חבייר ווינטרהאלטר ב-1842, הפך אותו לחביב המלכה, וקטעה את הקריירה של פרטרידג' כדיוקנאי מלכותי.[5]
מאוחר יותר
בשנת 1846, פרטרידג' קיבל את ההחלטה שלעולם לא יציג שוב באקדמיה המלכותית, לאחר ששני דיוקנאות שלו הוצגו בצורה מעליבה, כנראה כתוצאה ממחלוקת ותיקה, יותר מעשור קודם לכן עם עמיתו אמן האקדמיה המלכותית, רמזי ריצ'רד ריינאגל. הוא לא שינה את דעתו גם כאשר, שנתיים מאוחר יותר, ריינגל הואשם על כך שטען שעבודתו של אמן אחר היא שלו.[6]
אף שפרטרידג' הקים גלריה בסטודיו שלו כדי להציג את יצירותיו, ההזמנות צנחו, עם 76 דיוקנאות בלבד בתקופה שבין 1845 ל-1865, והכנסותיו נפגעו בהכרח. לקראת סוף חייו, פרטרידג' התרעם נגד העוול הזה בחוברת שכתב על החוקה והניהול של האקדמיה המלכותית (1864), וכתב שהוא "הודח מהתפקיד שמילאתי בהערכת הציבור ובתעסוקה... ולא נשמרה לי כל מידה של כבוד עצמי ותחושה עצמאית."[1]
פרטרידג' מת בלונדון בשנת 1872. הוא תרם מוקדם יותר כמה מציוריו שלא נמכרו לגלריה הלאומית לפורטרטים, שם רבים עדיין מוצגים.[7]
גלריה
.jpg)
_-_Prince_Albert_(1819-61)_-_RCIN_404543_-_Royal_Collection.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Graves RE. ‘Partridge, John (1789–1872)’ (Noble C, revd), Oxford Dictionary of National Biography (Oxford University Press; 2004)
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Partridge, John Bernard" . Encyclopædia Britannica. Vol. 20 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 876
- ^ 3.0 3.1 Ormond R. (1967) John Partridge and the Fine Arts Commissioners Burlington Magazine 109: 397–403
- ^ Museum Network: Creative Quarters: The Art World in London 1700 to 2000 Archived
- ^ Explore the Royal Collection Online, www.rct.uk
- ^ Corley TAB. 'Reinagle, Ramsay Richard (1775–1862)', Oxford Dictionary of National Biography (Oxford University Press; 2004)
- ^ National Portrait Gallery: John Partridge (1790–1872), Portrait painter
