ג'וזף פארינגטון
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1747 לי,  הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה | 30 בדצמבר 1821 (בגיל 74) |
ג'וזף פארינגטון (באנגלית: Joseph Farington; 21 בנובמבר 1747 – 30 בדצמבר 1821) היה צייר נוף אנגלי מהמאה ה-18.
ביוגרפיה
פרינגטון, נולד בלנקשייר, היה השני מבין שבעה בנים של ויליאם פארינגטון ואסתר גילבודי. אביו היה כומר של ורינגטון. שלושה מאחיו - ויליאם, הנרי וריצ'רד - "הועסקו בשירות הימי של חברת הודו המזרחית.[1] אדוארד מת מקדחת צהובה כשהיה בן 32. רוברט למד בקולג'[2] והפך לכומר של סנט ג'ורג' במזרח. ג'ורג' פארינגטון הפך לצייר, כמו ג'וזף.
בהמשך ללימודיו, נסע פארינגטון ללמוד אצל ריצ'רד וילסון בלונדון ב-1763. ב-1764, 1765 ו-1766 זכה בפרסים מאגודת האמנים על רישומי הנוף שלו. הוא הפך לחבר באגודה ב-1765. הוא הצטרף לאקדמיה המלכותית כשהיא נוסדה ב-1769 פארינגטון תרם יצירות לתערוכות האקדמיה מדי שנה עד 1801, אך רק מדי פעם בין 1801 ל-1813. הוא היה חבר פעיל באקדמיה וישב בכמה ועדות חשובות, כולל זו שקבעה היכן יתלו יצירות אמנות במהלך התערוכות. הוא גם שימש כמנהל עיזבון של עמית האקדמיה, ג'ון וובר.[3] ב-1793 הוא הפך לעמית באגודת העתיקות ועזר בהקמת המוסד הבריטי. הוא סייע בתערוכות של תומאס גיינסבורו, ויליאם הוגארת' וריצ'רד וילסון ב-1806.
פארינגטון התגורר זמן מה במחוז האגמים ובין 1776 ל-1780 הוא עשה ציורים רבים של נופי האזור וניהל רשימה המתארת את מה שלדעתו צריך להיות הסדר המיועד להם. הוא נסע לשני סיורים באירופה, אחד להולנד ב-1793 "כדי להכין איורים לתיעוד רשמי של המצור על ולנסיין. במהלך שלום אמיין ב-1802, הוא נסע לפריז עם האמנים בנג'מין וסט, ג'ון הופנר והנרי פוסלי, בין היתר. שם הוא ראה פיסול עתיק ואמנות איטלקית. לאחר שחזר מהנסיעות, הוא צייר פחות.[1]
לפי המאמר הביוגרפי של אוולין ניובי במילון אוקספורד לביוגרפיה הלאומית, "קשה לבצע הערכה אמיתית של ציוריו מכיוון שהם מפוזרים באוספים פרטיים וציבוריים רבים, ולעיתים רחוקות מופיעים במכירות אמנות."[1] עם זאת, היא כותבת כי "הכוח האמיתי של פארינגטון טמון ברישומים הטופוגרפיים המוקפדים והמדויקים שהוא הכין לגליונות של תחריטים שמצאו שוק מוכן בקרב תיירים".
ב-1785, הוא פרסם את Views of the Lakes of Cumberland and Westmorland ובשנת 1794 הוא פרסם שני כרכים History of the River Thames עם 76 רישומים. בתחילת המאה ה-19, הוא השתתף במודרניזציה של האטלס המאויר Britannia depicta, שהשתרע על שישה כרכים לו תרם רישומים טופוגרפיים של קורנוול (1814) הכרך השביעי שלא פורסם, המתאר את דבון, רישומיו של פארינגטון נחרטו אך מעולם לא פורסמו,[4] פארינגטון ערך את זיכרונותיו של סר ג'ושוע ריינולדס, בשישה כרכים, 1819.
פארינגטון וסוזן מרי האמונד, קרובת משפחה של משפחת וולפול, נישאו ב-19 במרץ 1776; לזוג לא היו ילדים, אבל פארינגטון תמיד התעניין בחיי ילדיהם של אחיו. כשאשתו מתה בשנת 1800, פרינגטון התמוטט והפסיק לצייר. משפחתו וחבריו, כמו הצייר רוברט סמירקה ומשפחתו, עזרו לפרינגטון להתאושש.
פארינגטון ניהל יומן מ-13 ביולי 1793 ועד מותו. היומן בעל ערך רב להיסטוריונים, במיוחד ההתייחסויות שלו לעולם האמנות הלונדוני. היומן כלל בסופו של דבר 16 כרכים ונשמר כירושת משפחתית עד שנמכר במכירה פומבית ב-1921 ל"מורנינג פוסט". הם פורסמו לראשונה בסדרה ולאחר מכן נערכו על ידי ג'יימס גריג ופורסמו בצורת ספר בין השנים 1922 ו-1928. מהדורה נוספת בת 16 כרכים יצאה בין השנים 1978 ו-1984.
פארינגטון מת בביקור אצל אחיו רוברט בלנקשייר ב-30 בדצמבר 1821, לאחר שנפל במדרגות בכנסייה.
גלריה
_(14763217472).jpg)
_-_Three_Boys_in_a_Sailing_Boat_on_a_Lake_with_Durham_(%5E)_in_the_Distance_-_1530399_-_National_Trust.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Newby, Evelyn. ‘Farington, Joseph (1747–1821)’ (subscription required). Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press. 2004. Retrieved on 31 January 2008.
- ^ "Farington, Robert (1783–1802) (CCEd Person ID 27509)". The Clergy of the Church of England Database 1540–1835
- ^ No. 13530". The London Gazette. 21 May 1793. p. 420.
- ^ "Etched on Devon's memory: source listing, 1710–1819". Archived from the original
35719198ג'וזף פארינגטון