ג'ודי יאנג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ג'ודי יאנג (רובין במקור) (15 בספטמבר 1952 - 23 במאי 2014) הייתה אסטרונומית אמריקאית, פיזיקאית ומחנכת. הייתה אחת מבין החוקרות המובילות ביותר בתצפיות מולקולריות אקסטרגלקטיות[1].
ביוגרפיה
ג'ודי נולדה בוושינגטון הבירה, לאסטרונומית ורה רובין (שהוכיחה את קיומו של חומר אפל) והביופיזיקאי המתמטי רוברט ג'ושוע רובין. בצעירותה, לא התעניינה יאנג בחקר החלל, ואף העדיפה כימיה וביוכימיה על פניו, אך כאשר למדה בשיעור אסטרונומיה על חורים שחורים, היא ידעה כי זהו הנושא בו תעסוק כשתגדל. על אף הערך הנושא שמה של אמהּ בקרב עולם המדע, יאנג לא נתנה לתת לעובדה זו להשפיע עליה בניסיונה לתרום בדרכה שלה. היא הייתה נשואה למייקל יאנג בין השנים 1975 - 1990 ואם ללורה, בתה.[1][2]
קריירה
ג'ודי יאנג קיבלה את התואר הראשון באמנות שלה באסטרונומיה מאוניברסיטת הרווארד לאחר שאת לימודיה סיימה בהצטיינות. היא קיבלה תואר שני ותואר דוקטור בפיזיקה מאוניברסיטת מינסוטה.
יאנג החלה כעמיתת מחקר פוסט-דוקטורט במצפה הכוכבים לרדיו האסטרונומיה של Five College באוניברסיטת Umass בשנת 1979. בשיתוף פעולה עם ניק זי סקוויל במחקר שמדד את תכולת הפחמן החד-חמצני ותכולת הגז הקר בגלקסיות, הם גילו שהתפלגות האור והגז פרופורציונלית בגלקסיות. יאנג זכתה בפרס אנני ג'יי קנון על עבודה זו בשנת 1982 על ידי האגודה האמריקנית לאסטרונומיה, בשל מחקר מבטיח של חוקרת אסטרונומית צעירה.
יאנג הפכה לעוזרת פרופסור אורחת באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט בין השנים 82–1982.
בשנת 1986,זכתה יאנג בפרס מריה גופרט-מאייר על ידי האגודה הפיזיקלית אמריקאית, מאוחר יותר באותה שנה הוענקה לה מלגת מחקר סלואן לשלוש שנים.
בשנת 1989 הועלתה יאנג לדרג פרופסור חבר עם כהונה. כתוצאה מכך בשנת 1991 הייתה עמיתת טלסקופ של ג'יימס קלקר מקסוול באוניברסיטת הוואי. שנתיים לאחר מכן קודמה לפרופסור מן המניין, תפקיד אותו מילאה עד סוף חייה. סך הכל, היא פרסמה בחייה מעל ל-130 מאמרים, חינכה חמישה מועמדים לדוקטורט ופיקחה על חמישה עשר פרויקטים של מחקר לתואר ראשון[2][3].
יאנג אף זכתה לשבחים על עבודתה מהאסטרונום ניק סקוויל, שאמר עליה: "המחקר הגלקטי החלוצי שלה כולל את אחד מהמיפויים הראשונים של פליטות פחמן דו-חמצני בגלקסיות, והסקרים הנרחבים ביותר על יצירת גז מולקולרי וכוכבים בגלקסיות הסמוכות" .[3]
( "Her pioneering galactic structure research included some of the earliest mapping of CO emission in galaxies followed by the most extensive surveys molecular gas and star formation in nearby galaxies.")
מעגל השמש
בעוד יאנג הוכרה לאומית בזכות מחקריה על היווצרות הכוכבים, היא התפרסמה בעיקר בזכות פרויקט גלגל השמש (Sunwheel ) שלה. גלגל השמש הוא לוח שנה סולארי המורכב מאבנים גדולות (גודל אבן ממוצעת עומד על 2.5-3 מטרים). האבנים עומדות בקנה אחד עם השמש הזורחת והשוקעת במהלך נקודות היפוך ונקודות שוויון.[4][5]
יאנג החלה לבנות את גלגל השמש בשנת 1997 מאחורי אצטדיון הכדורגל בקמפוס (UMass-Amherst ) ובמשך יותר מ -15 שנה הובילה בו התכנסויות על מנת לצפות בזריחה ובשקיעה העונתיות באתר. מטרותיה של יאנג אשר התממשו לאחר בניית המעגל היו לחלוק את הידע והתשוקה שלה עם תלמידים, ולתת פרספקטיבה לקשרים בין שמיים לארץ למבקרים באתר (יותר מ -8,000 מבקרים בסך הכל). בשנת 2000 הכיר הקמפוס בעבודתה בפרס ההסברה האקדמית הנכבדה[3] .
אגודות
יאנג הייתה חברה באגודה האסטרונומית האמריקאית, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, האגודה הפיזיקלית האמריקאית, האגודה למען נשים במדע, ובאגודת שעון השמש בצפון אמריקה .[2]
מחלתה ומותה
בשנת 2006 אובחנה יאנג כחולה במיאלומה נפוצה, אותו סרטן אשר גבה את חיי אביה. עם גדילתם של אתגריה הבריאותיים, המשיכה יאנג במשך שנים רבות להתמסר להוראה ולשיתוף התובנות שלה. בבלוג שלה, "לחיות בשמחה עם מה שיש" ( Living Joyfully With What Is ),משתפת יאנג במחשבות על המסע שלה, בהן בוהקת נחישותה ליהנות ממה שיש לחיים להציע, למרות ובגלל קוצרם.
היא נפטרה ב-23 במאי בגיל 61 כתוצאה ממאבק ממושך של כ-8 שנים עם המחלה.
עם מותה, משאירה יאנג מאחור את בתה לורה ליטל; אמה ורה רובין; שלושת אחיה, דייוויד, קרל ואלן רובין, ורשת של משפחה, חברים ולומדים ברחבי העולם.[2] תרומה לקהילה: מעבר לעבודתה האקדמית תרמה יאנג רבות לקהילה בהתנדבותה בקמפוס ובקהילה המקומית שלה. יאנג גם טיפחה קשר עמוק עם הטבע ונהנתה ממחנאות, רכיבה על אופניים, טיולים שונים, ופשוט בילוי בחיק הטבע. הגן שלה הוא בית גידול לחיות בר מוסמכות ואף הוצג בסיור גן האמהרסט[3].
הערות שוליים
