ג'ובאני סאקרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ג'ובני סאקרי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:Saccheri - Logica demonstrativa, 1701 - 1374661.jpg
שער ספרו Logica demonstrativa
קובץ:Saccheri 1733 - Euclide Ab Omni Naevo Vindicatus.gif
שער ספרו Euclides ab omni naevo vindicatus

ג'ובני ג'ירולמו סאקרי (באיטלקית: Giovanni Girolamo Saccheri;‏ 5 בספטמבר 1667 - 25 באוקטובר 1733) היה כומר ישועי, פילוסוף סכולסטי ומתמטיקאי איטלקי.

ביוגרפיה

סאקרי נולד בשנת 1667 בסן רמו, לאב שהיה עורך דין. בשנת 1685 הצטרף למסדר הישועים בגנואה. הוא היה בן חסותם של האחים המתמטיקאים תומסו צ'ווה (אנ') וג'ובני צ'ווה (אנ') ובהשפעתם פרסם בשנת 1693 את ספרו הראשון, Quaesita geometrica. בספר זה פתר סאקרי שלל בעיות בגאומטריה אלמנטרית.

בשנת 1694 הוסמך סאקרי לכומר. משנה זו ועד 1697 לימד פילוסופיה באוניברסיטת טורינו. בשנת 1697 פרסם את ספרו Logica demonstrativa, ומשנה זו ועד למותו לימד פילוסופיה, תאולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטת פאביה.

סאקרי היה בקשר עם ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה ויעץ לו בשאלות מתמטיות. ויטוריו אמדאו השני אף ניסה לשכנע את סאקרי לעבור מאוניברסיטת פאביה לאוניברסיטת טורינו, אך סאקרי בחר להישאר בפאביה. סאקרי קיבל גם הצעה לעבור לאוניברסיטת פדובה, ודחה גם אותה.

הוא נפטר ב-25 באוקטובר 1733 במילאנו.

תרומתו לגאומטריה

סאקרי ידוע כיום בעיקר בזכות ספרו שהתפרסם בשנת 1733, זמן קצר לפני מותו, Euclides ab omni naevo vindicatus ("אוקלידס חופשי מכל פגם"), אף שהספר לא עורר עניין עד לגילויו מחדש באמצע המאה ה-19 בידי אוגניו בלטרמי.

רבים מרעיונותיו של סאקרי פורסמו כבר במאה ה-11 על ידי עומר ח'יאם. לא ידוע האם לסאקרי הייתה גישה לתרגום של ספרו של עומר ח'יאם, או שהגיע לרעיונות אלה באופן בלתי תלוי. מרובע סאקרי קרוי כיום לפעמים "מרובע ח'יאם-סאקרי". בספרו מתח ביקורת על עבודתם של נסיר א-דין א-טוסי וג'ון ואליס בעניין אקסיומת המקבילים. מטרתו של סאקרי הייתה לבסס את עבודתו של אוקלידס באמצעות הוכחה בדרך השלילה שכל תחליף הסותר את אקסיומת המקבילים אינו אפשרי. לשם כך הגדיר את מרובע סאקרי, הניח שאקסיומת המקבילים אינה תקפה וניסה להגיע לסתירה.

כיוון שאקסיומת המקבילים שקולה לטענה שסכום הזוויות במשולש הוא 180°, סאקרי בחן את ההשערות שסכום הזוויות גדול מ-180° או קטן מ-180°. ההשערה הראשונה הובילה לתוצאה שקו ישר הוא סופי באורכו, בניגוד לפוסטולט השני של אוקלידס ("כל קטע יכול להמשיך ללא גבול כקו ישר") ולכן סאקרי דחה אותה. עם ההשערה השנייה התקשה סאקרי להגיע לסתירה, ובמקום זאת הגיע לתוצאות לא אינטואיטיביות, כגון שלמשולשים יש שטח מרבי.

אף שבעבודתו של סאקרי יש ניצנים ראשונים של גאומטריה לא-אוקלידית, יוצריה של גאומטריה זו, ניקולאי לובצ'בסקי ויאנוש בויאי (כל אחד בנפרד) לא הכירו את עבודתו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני סאקרי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0