ג'ובארת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ג'ובארת, גֻ'בּארת, היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל.

במחצית המאה ה-20 משפחות השבט הגדולות היו אבו גבר, ארתימת אבו אל-עדוס, חסנת אבן צבח, אלדקס, ולידה, רוועה, סעדנת אלנוירי, סורכת אבן רפיע, סעדנה אבן ג'רבן, עמרין אבן עג'לן, קלזין תותבה, משרפה, וחידת ג'ברת.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 237.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0