ג'ואנה מרי בויס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ג'ואנה מרי בויס (באנגלית: Joanna Mary Boyce; 7 בדצמבר 1831 - 15 ביולי 1861) הייתה ציירת בריטית הקשורה לאחוות הפרה-רפאליטית. היא הפיקה יצירות מרובות עם נושאים היסטוריים, דיוקנאות וחיברה ביקורת אמנות בתגובה לבני דורה. היא הייתה אחותו של הצייר ג'ורג' פרייס בויס. [1][2]
ביוגרפיה
ג'ואנה מרי בויס, נולדה בלונדון הייתה בתם של ג'ורג' בויס, סוחר יין שעבר לתעסוקה בתחום הפיננסים ואשתו אן. תמיכה מאביה ואחיה הגדול ג'ורג' פרייס בויס עזרה לג'ואנה מרי בויס להשיג חינוך מוקדם וקפדני באמנויות החזותיות. היא החלה לימוד רשמי של רישום עוד בגיל אחת עשרה ומילאה מספר ספרי סקיצות כנערה צעירה. בגיל שמונה עשרה היא נכנסה לאקדמיה לאמנות של קארי, ולאחר מכן התאמנה אצל ג'יימס מתיוס ליי, בבית הספר שלו ברחוב ניומן, לונדון. ב-1855 היא יצאה לנסיעה ממושכת לפריז, שם למדה באטלייה של תומאס קוטיר. [3]
קריירה
בויס הציגה לראשונה את יצירות האמנות שלה בפומבי בשנת 1855 באקדמיה המלכותית. הציור שלה "אלגיבה" זיכה את בויס בהערצה של מבקרים כמו ג'ון ראסקין ופורד מדוקס בראון. בציור בויס תיארה את ליזי רידלי כגיבורה טרגית מהאגדה ההיסטורית האנגלו-סכסית, אולי בהשראת התקדים של הצייר הפרה-רפאליטי ג'ון אוורט מיליי שצייר את אלגיבה שמונה שנים קודם לכן. [4]
בעקבות תערוכתה הראשונה, המשיכה בויס לשאוף למצוינות אמנותית באמצעות רישום נרחב ונסיעות בינלאומיות לצפייה באמנות. היא בילתה את 1857 באיטליה, ובדצמבר אותה שנה נישאה לצייר מיניאטורות הנרי טנוורת' וולס ברומא. [5] בויס ניצלה את זמנה באיטליה כדי לעבוד על ציורים כמו "מסע הצלב של הבנים" ודיוקן של אשה ונציאנית. בנוסף לפרקטיקה האמנותית שלה בתקופה זו, בויס גם המשיכה בביקורת וניתוח יצירות האמנות של בני דורה. בויס פרסמה חלק מהניתוח הזה ב"סאטרדיי ריוויו", שבו היא שיבחה את הכנות והעקרונות של תנועת האמנות הפרה-רפאליטית, וציינה את ההשפעה החיובית של ג'ון ראסקין על עולם האמנות האנגלי. [6]
שנים אחרונות
עבודותיה המאוחרות יותר של בויס כוללות ראש אישה מולאטית, דיוקן של מהגרים מג'מייקה והמודל של האמנים הפופולריים פאני איטון.
בויס מתה ב-15 ביולי 1861, לאחר לידת בנה השלישי.
הציור האחרון שהושלם שלה, "ציפור אלוקים", נשאר על כן הציור שלה.
מורשת
בזמן מותה, בני דורה כתבו על כישרונה של בויס כאמנית: דנטה גבריאל רוזטי תיאר אותה כ"אישה מוכשרת להפליא", [7] ובהספד אחר כינו אותה "גאונית". [8]
מבקרים מאוחרים יותר ציינו כי המוניטין של בויס נפסק עם מותה המוקדם, אך האמנות שלה מודגשת עוד בתערוכות בהווה. תערוכה מוקדמת אחת לאחר מותה נערכה בטייט ב-1935. יצירות אמנות נבחרות של בויס, יחד עם דיוקנאות שלה ושל נשים אחרות בעלות משמעות לתנועה הפרה-רפאליטית, הוצגו בגלריית הפרוטרטים הלאומית בלונדון ב-2019 בתערוכה שכותרתה "אחיות פרה-רפאליטיות". לא כל יצירות האמנות של בויס שרדו, שכן חלקן נהרסו בהפצצות במהלך מלחמת העולם השנייה.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ George Price Boyce, The diaries of George Price Boyce, Norwich : Real World, 1980, מסת"ב 978-0-903822-03-9
- ^ Paintings by Joanna Mary Boyce
- ^ Brian Stewart; Mervyn Cutten (1997). The Dictionary of Portrait Painters in Britain up to 1920. Antique Collectors' Club.
- ^ Nunn, Pamela Gerrish. (1987). Victorian women artists. London: Women's Press. p. 152.
- ^ Wells [née Boyce, Joanna Mary], Grove Art Online (באנגלית)
- ^ Nunn, Pamela Gerrish. (1987). Victorian women artists. London: Women's Press. p. 153
- ^ Pre-Raphaelite Sisters at the National Portrait Gallery review - The TLS, TLS (ב־British English)
- ^ Apollo Magazine | Homage to Joanna, web.archive.org, 2012-09-23
