ג'אז חופשי
ג'אז חופשי (באנגלית: Free jazz) הוא זרם בג'אז שהתפתח בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. הג'אז החופשי נולד מסגנונות הבי-בופ, הארד-בופ, והג'אז המודאלי. אמני הג'אז החופשי ניסו לשבור את המוסכמות אשר היו קיימות עד אותה התקופה במוזיקה, מבחינת ההרמוניה, המלודיה והסולמות.
במנגינת הג'אז החופשי הקצב הוא האלמנט הקבוע היחידי, כל שאר המרכיבים ביצירה הם חופשיים לגמרי, ולרוב היו מתחילים מקטע קצר וברור (ללא הרמוניה) ומהקטע היו מאלתרים ללא גבולות. הדגש באלתור של הסגנון הוא מלודי, ועל כן רוב הכלים שמשתתפים בו מלודים, על פי רוב כלי נשיפה, בס ותופים. ביחס לזרמים אחרים בג'אז כלים הרמונים, כגון פסנתר וגיטרה, לוקחים חלק פחות מהותי.
ב-1957 הופיעו אורנט קולמן וססיל טיילור ב-Five Spot Cafe בניו יורק. הופעה זו מסמלת לדברי חוקרי הסוגה (ז'אנר) את ראשיתו של הג'אז החופשי[1].
אמנים חשובים בזרם
- אורנט קולמן - סקסופון אלט, נחשב למוביל הזרם ומחלוציו.
- ג'ון קולטריין - סקסופון טנור, מאבות הזרם.
- אריק דולפי - נגן חליל, קלרינט בס וסקסופון אלט. סגנונו הייחודי, היכולת הטכנית שלו, והאישיות שלו עיצבו את פני הסגנון.
- אלווין ג'ונס - תופים, היה המתופף הראשון בסגנון, אשר השפיע מאד על הזרם הזה ועל המוזיקה בכלל.
- פרעה סנדרס - סקסופון, נחשב לממשיך דרכו של ג'ון קולטריין.
- ססיל טיילור - פסנתרן.
- אלברט איילר - סקסופון.
- בילי היגינס - תופים, היה מחלוצי הז'אנר יחד עם אורנט קולמן, איתו השתתף באלבומיו.
אמנים ישראלים בזרם
- סטיב פסקוף - גיטרה חשמלית. נחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים והחשובים בארץ.
- אלברט בגר - סקסופונים וחלילים, אמן ישראלי המנגן בין השאר סגנון זה.
הערות שוליים
- ^ Steven Block, Pitch-Class Transformation in Jazz, JSTOR
25147205ג'אז חופשי