ג'אהאנגיר ראזמי

ג'אהאנגיר ראזמי (בפרסית: جهانگیر رزمی; נולד ב-16 בדצמבר 1947 באראכ, איראן) הוא צלם איראני שצילם את התמונה "כיתת יורים באיראן", שזכתה ב-1980 בפרס פוליצר לצילום חדשותי. תמונתו זו צולמה ב-27 באוגוסט 1979 ופורסמה באופן אנונימי בעיתון האיראני היומי "אטלאעאת", העיתון הפעיל הוותיק ביותר באיראן. כמה ימים לאחר מכן הופיעה התמונה בעמודים הראשיים של מספר עיתונים ברחבי העולם. מבין התצלומים זוכי פרס פוליצר, הייתה זו התמונה היחידה שזהות יוצרה הייתה בלתי ידועה, אך ב-2006 נחשפה זהותו של ראזמי כצלם התמונה.

כיתת יורים באיראן
קישור לתמונה "כיתת יורים באיראן", 1979
WSJ.com, online.wsj.com

ראשית חייו

ראזמי נולד בעיר אראכ שבאיראן, לפקיד צבאי ולאשתו עקרת הבית. כבר מגיל צעיר גילה עניין בצילום, ובילה זמן רב בחנות צילום מקומית בפיתוח תמונות ובצילום צילומי דיוקן. הוא רכש מצלמה בגיל 12, ובעידודו של כתב מקומי, החל את קריירת הצילום העיתונאית שלו בצילום זירת פשע. לאחר מות אביו קיבל עבודה בחנות צילום קטנה, ולאחר מכן התגייס לצבא. ב-1973 קיבל עבודה במערכת העיתון "אטלאעאת", ומיד רכש לעצמו תדמית של צלם מיומן ונועז. הוא סיקר את חילופי השלטון באיראן בשנת 1979, שבהם גלה השאה מוחמד רזא פהלווי מאיראן ואת מקומו בשלטון תפס האייתוללה ח'ומייני. באוגוסט 1979 מאות אנשים שהיו קשורים לשלטון הקודם הוצאו להורג, וח'ומייני החל לשלוח כוחות צבא איראניים לכורדיסטן כדי למנוע את פריצתה של הפיכה מאזור זה. בעקבותיהם נסעו ראזמי וכתב "אטלאעאת" ח'ליל בהרמי.

"כיתת יורים באיראן"

ב-27 באוגוסט 1979 נודע לבהרמי כי שופט שהכיר עומד לשפוט ביום המחרת קבוצה של חיילים כורדים בנמל התעופה של סננדג'. במשפט שארך 30 דקות הואשמו 11 האסירים בפשעים של סחר בנשק, רצח והצתת מהומות, ונגזר עליהם גזר דין מוות. עיניהם של המורשעים כוסו והם הובלו למסלול התעופה, שם הועמדו בשורה כמה מטרים אל מול כיתת היורים. כוחות הביטחון לא הערימו קשיים על ראזמי, והתירו לו לעמוד מאחורי היורה הימני ביותר ולצלם את ההוצאה להורג.

ראזמי העביר את החומרים המצולמים למשרדי העיתון "אטלאעאת", והעורך הראשי מוחמד חיידארי החליט להשתמש באחת מתמנותיו של ראזמי כתמונת השער של העיתון; הוא בחר בתמונה שצולמה בעת שחלק מהיורים כבר ירו במורשעים וחלק עדיין לא. התמונה פורסמה באופן אנונימי, ללא שם הצלם, כדי לשמור על ביטחונו האישי של ראזמי ולהגן עליו מפעולת נקם של המשטר. סוכנות הידיעות United Press International ‏(UPI) הזמינה מיד עותק של התמונה, שאותו העבירה למשרדיה ברחבי העולם, שוב - ללא שם הצלם. ב-29 באוגוסט פורסמה התמונה בין היתר בעיתונים "הניו יורק טיימס" ו"הדיילי טלגרף", שנתנו את הקרדיט ל-UPI.

התצלום משך עניין בינלאומי, והוצע על ידי UPI לפרס פוליצר. לארי דיסנטיס (Larry DeSantis), העורך המנהל של UPI, שלח את התמונה לוועדה של פרס פוליצר תוך הענקת הקרדיט ל"צלם UPI אנונימי". ב-14 באפריל 1980 הפכה "כיתת יורים באיראן" לתצלום היחיד שזכה אי פעם בפרס פוליצר תחת קרדיט אנונימי.

אחרית דבר

בשנים שלאחר מכן המשיך ראזמי בעבודתו העיתונאית-צילומית, וסיקר את מלחמת איראן–עיראק. ב-1987 מאס בסיקור מלחמות ופרש מעבודתו ב"אטלאעאת"; תחת זאת הקים סטודיו לצילום. ב-1997 היה הראשון שקיבל את תפקיד "הצלם הרשמי של הנשיא והקבינט שלו", תחת הנשיא החדש מוחמד ח'אתמי.

ב-2006 פנה אליו כתב העיתון "וול סטריט ג'ורנל" וחשף לראשונה את זהותו כצלם התמונה "כיתת יורים באיראן". לפני כן לא חשב לחשוף את העובדה שצילם תמונה פרובוקטיבית ומעוררת יצרים זו, מחשש לנקמה, אך עם חלוף הזמן החליט לבסוף לעשות זאת, בשל האכזבה שחש על שלא זכה לקרדיט על התצלום עטור השבחים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'אהאנגיר ראזמי בוויקישיתוף

• Joshua Prager (2 בדצמבר 2006). "A Chilling Photograph's Hidden History". Wall Street Journal. p. A1. {{cite news}}: (עזרה) - הכתבה שחשפה לראשונה את זהותו של ראזמי לרבים.
• סדרת התצלומים מאת ג'אהאנגיר ראזמיר של הוצאה להורג בכורדיסטן, באתר Wall Street Journal
• Iranian Photographer Will Finally Get Pulitzer Credit
• פרסי פוליצר לשנת 1980, באתר פרס פוליצר

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30990055ג'אהאנגיר ראזמי