בשם החוק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אנטונין סקאליה |
| סוגה | עיון |
| נושא | משפטים |
| הוצאה | |
| הוצאה | סלע מאיר |
| תאריך הוצאה | 2022 |
| מספר עמודים | 288 |
בשם החוק הוא ספר עיון משפטי מאת השופט אנטונין סקאליה שיצא לאור בהוצאת סלע מאיר בשנת 2022. הספר מבוסס על מאמרים הרצאות ופסקי דין שנתן סקאליה במהלך השנים. בנוסף בספר מופיעות הערות הקושרות חלק מן המאמרים למציאות המשפטית בישראל.
סקירה
הספר נפתח בהקדמה מאת שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן שבו הוא מסביר על חשיבות לימוד כתביו של סקאליה והבנתם. לאחר מכן יהושוע שגב כותב הקדמה נוספת אשר מסבירה על עמדותיו של סקאליה בנושאים נתונים ומסבירה באופן ראשוני את שני הקווים המנחים החשובים ביותר של סקאליה בבואו לפסוק, הטקסטואליזם שדוגל בפסיקה אך ורק על פי לשון החוק[1] והאוריגינליזם שדוגל בהיצמדות למשמעות סעיפי החוקה בעת כתיבתה[2].
הספר מחולק לחמישה חלקים, בחלק הראשון, "משפט חוקתי", מאוגדים יחדיו שלושה נאומים ופסק דין אחד של השופט סקאליה אשר ביחד אמורים להוות מבוא למערכת הדמוקרטית בכלל והמשפטית בפרט של ארצות הברית. בנאומים הוא מסביר על חשיבות החוקה והמנגנון הטכני שלה בד בבד עם ההכרח לפסוק לפי השיטה האוריגינליסטית והטקסוטאלית.
בחלק השני, "שפיטה ושופטים" מאוגדים שני נאומים שני מאמרים ושלושה פסקי דין שבהם סקאליה מסביר על הכלים המשפטיים שעומדים לרשות כל שופט דוגמת דעת המיעוט, ועל הכישורים שבהם הוא צריך להיות ניחן יחד עם הביקורת הגדולה שלו על אימוצם של שופטים ככוהני דת וכפוסקים חברתיים והשימוש המוגבר בפסקי דין ותקדימים זרים.
בחלק השלישי, "השלטון לרשותיו" מאוגדים שני נאומים פסק דין אחד ומאמר אחד שבהם השופט סקאליה מסביר על החשיבות הרבה שיש לאיזונים ובלמים בשיטה הדמוקרטית ומדגים זאת על השיטה למינוי שופטים בארצות הברית יחד עם ביקורת על קלות הראש שבה מאפשרים לאחת הרשויות לפלוש לתחומה של האחרת והסבר מעמיק על המשותף לטקסטואליזם ולאורגינליזם ולמקור של שתי השיטות.
בחלק הרביעי, "מקצוע השופט והחינוך המשפטי" מאוגדים חמישה נאומים ובהם סקאליה מדגיש את תפיסתו החינוכית לגבי הוראת המשפטים כשהוא מדבר כפרופסור אמריטוס[3]. בנאום הרביעי הוא מסביר על הקריירה המשפטית של אברהם לינקולן ועל עמדותיו הנחרצות הרבה לפני שנהיה פוליטיקאי, והנאום החמישי הוא רואסט(אנ') על השופטת רות ביידר גינסבורג שמדגים את הקשרים הידידותיים החמים ששררו בינה ובין סקאליה[4].
בחלק החמישי, "משפט פוגש חברה" מאוגדים שישה נאומים ופסק דין אחד שבהם סקאליה מרשה לעצמו להתרחק מעט מן הסוגיות המשפטיות הסבוכות ולהתעסק יותר במהות, כך לדוגמה ארבעה מהנאומים מוקדשים לסוגיות של דת ואמונה וכיצד הם משתלבים בחברה, נאום אחד עוסק בשאלה: מה הופך אדם לאמריקני ושני נאומים עוסקים ביהדות כשהנאום האחרון כולל בתוכו את המכתב ששלח ג'ורג' וושינגטון לחברי הקהילה היהודית בניופורט[5].
ביקורת
עיתונאי "הארץ" נתנאל שלומוביץ', תיאר את הספר כ"(ספר ש)נועד להעניק תוקף למגוון עמדות שמרניות בישראל ולסייע בהכשרת משפטנים בדמותו (של סקאליה) בארץ" ומסביר כי את המאמרים שהספר מכיל תרגם עוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת שמחה רוטמן כסימן להתעצמות ההשפעה של פורומים המייבאים חשיבה שמרנית אמריקאית למדינת ישראל[6]. לעומתו עיתונאי "מעריב" שמואל רוזנר, סובר כי אין להחיל את דעותיו של סקאליה על השיח המשפטי בישראל מכיוון שהמערכת המשפטית והפוליטית בארצות הברית שונה באופן מהותי מזו של מדינת ישראל ועל כן יש לקחת בערבון מוגבל את התומכים בהחלת דעותיו על מערכת המשפט הישראלית[7].
קישורים חיצוניים
נתנאל שלומוביץ, יד ימינו של שמחה רוטמן מציג: המדריך לשופט הימני, באתר הארץ, 23 בפברואר 2023- שמואל רוזנר, האם נגזר על החברה הישראלית לבחור רק בין שתי אפשרויות מצערות?, באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2023
- בשם החוק באתר הוצאת סלע מאיר
הערות שוליים
- ^ רועי כדורי, [https://www.izs.org.il/wp-content/uploads/2020/10/רועי-כדורי-תורת-פרשנות-החוק-על-פי-אנטונין-סקאליה-1.pdf תורת פרשנות החוק על פי אנטונין סקאליה], עמ' 11
- ^ רועי כדורי, [https://www.izs.org.il/wp-content/uploads/2020/10/רועי-כדורי-תורת-פרשנות-החוק-על-פי-אנטונין-סקאליה-1.pdf תורת פרשנות החוק על פי אנטונין סקאליה], עמ' 13
- ^ טרי איסטלנד,אנטונין סקאליה: שופט עליון מזן אחר באתר מידה, 15.01.2016
- ^ כריסטופר סקאליה, My Father’s Relationship with Justice Ginsburg — ‘best of Friends’, American Enterprise Institute, 22 באפריל 2024
- ^ תום שגב, שיעור היסטוריה | נשיא בקרטון, באתר הארץ, 8 ביולי 2011
- ^ נתנאל שלומוביץ, יד ימינו של שמחה רוטמן מציג: המדריך לשופט הימני, באתר הארץ, 23 בפברואר 2023
- ^ שמואל רוזנר, האם נגזר על החברה הישראלית לבחור רק בין שתי אפשרויות מצערות?, באתר מעריב, 20 בינואר 2023
38709983בשם החוק