ברכת כלה

ערך זה עוסק בתחינה שכלות נוהגות לאמרה לפני כניסתן לחופה. אם התכוונתם לברכות הנאמרות בסיום הסעודה בטקס הנישואין ובשבעת הימים שלאחריו, ומכונות גם "ברכות הכלה", ראו שבע ברכות.

ברכת כלה הוא שם נפוץ לתחינה או לתפילה, שאומרות חלק מן הכלות היהודיות בחתונתן לפני לכתן לחופה, לאחר שהחתן מכסה את פניהן בהינומה. התפילה מבטאת את רצון הכלה להיכנס בברית הנישואין מתוך שלמות ונקיות וללא חטאים.

התפילה אינה חובה ויש לה נוסחים רבים. נוסח מוקדם של התפילה מובא בספר חופת חתנים של הרב רפאל מלדולה משנת תקנ"ו (1795 או 1796)^[1]. מחבר נוסח זה הוא רבי יוסף חיים בן סאמון, שחיבר גם את הספר "עדות ביהוסף" על הש"ס.