בעיית XY

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעיית XY היא בעיית תקשורת שנתקלים בה לרוב בפנייה לעזרה מקצועית כאשר האדם המבקש עזרה מטשטש את הבעיה האמיתית 'X', כך שבמקום לשאול ישירות על בעיה 'X', הוא ישאל כיצד לפתור בעיה משנית 'Y', שעם פתרונה הוא מאמין שיתאפשר לו לפתור את הבעיה 'X' בעצמו. עם זאת, פתרון בעיה 'Y' לעיתים קרובות אינו פותר את הבעיה 'X', או שהוא דרך גרועה לפתור אותה, וטשטוש הבעיה האמיתית והכנסת הבעיה המשנית, עלולים להוביל לכך שהאדם המנסה לעזור נתקל בקשיים מיותרים בתקשורת או לגרום לכך שיציע פתרונות גרועים.

בעיית XY מופיעה בדרך כלל בסביבות תמיכה טכנית או שירות לקוחות שבהן משתמש הקצה ניסה לפתור את הבעיה בעצמו, ואינו מבין את טיבה האמתי של הבעיה, מתוך אמונה שהבעיה האמתית שלו 'X' כבר נפתרה, למעט פרט קטן 'Y' בפתרון שלה. חוסר היכולת של אנשי התמיכה לפתור את הבעיה האמתית או להבין את הפניה, עלולה לגרום למשתמש הקצה לתסכול. המצב יכול להתבהר אם משתמש הקצה ישאל במקרה על איזה פרט שנראה מטופש ומנותק מכל מטרת קצה שימושית. הפתרון לצוות התמיכה כדי להימנע מבעיית XY הוא שאלות מכוונות מדוע המידע נחוץ, על מנת לזהות את שורש הבעיה ולהפנות את משתמש הקצה לנתיב מועיל יותר של חקירה.

מקור

המונח 'XY problem' נטבע באופן מרומז על ידי אריק ס. ריימונד בטקסט שלו "How To Ask Questions The Smart Way" (איך לשאול שאלות בצורה חכמה) כאשר הוסיף את השאלה "איך אני יכול להשתמש ב-X כדי לעשות Y?" לקטע "שאלות שאסור לשאול" (אם כי בגרסה המקורית הזו המשמעויות של X ו-Y מוחלפות): [1]

ש: איך אני יכול להשתמש ב-X כדי לעשות Y?

ת: אם מה שאתה רוצה זה לעשות Y, אתה צריך לשאול את השאלה הזו מבלי להניח מראש את השימוש בשיטה שאולי לא מתאימה. שאלות מסוג זה מצביעות לעתים קרובות על אדם שאינו רק בור לגבי X, אלא מבולבל לגבי בעיה Y שמנסה לפתור, ומקובע מדי בפרטים של המצב הספציפי שלו.

הבעיה עצמה הייתה ידועה הרבה לפני שקיבלה את השם הזה. ב-"Applied Management Science: A Quick and Dirty Approach" [2] ג'ין וולסי תיאר דוגמה מפורסמת לפתרון הבעיה הלא נכונה: ההנהלה הייתה מודאגת מתלונות על כך שאנשים נאלצו לחכות יותר מדי זמן למעליות, ולכן השקיעו זמן וכסף רב במחקר כיצד לתזמן מעליות כדי להפחית את זמני ההמתנה. וולסי ציין שהם ניסו לפתור את הבעיה הלא נכונה. הבעיה האמיתית הייתה ש"אנשים התלוננו". התקנת מראות גדולות בלובי נתנה לאנשים מה לעשות, והתלונות צומצמו באופן דרסטי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Raymond, Eric Steven. "How To Ask Questions The Smart Way". Eric S. Raymond's Home Page. Eric Steven Raymond. נבדק ב-14 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Hesse, Rick; Woolsey, Robert E.D. (1980). Applied Management Science: A Quick and Dirty Approach. Science Research Associates.
הערך באדיבות ויקיפדיה האנגלית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0