בסיס הצוללות בלוריאן
 | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | בסיס לצוללות |
| מיקום | לוריאן, צרפת |
| תקופת הבנייה | ?–1941 |
| נשלט על ידי | קריגסמרינה |
| בעלות נוכחית | לוריאן, צרפת |
| גובה | 25 מטר |
| פתוח לציבור | מאז 1997 |
| קרבות | המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) |
בסיס הצוללות בלוריאן היה מעגן צוללות מבוצר של גרמניה הנאצית שהוקם בעיר לוריאן במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נבנה בין השנים 1941–1944, במהלך הכיבוש הגרמני בצרפת.
תולדות הבסיס
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה תכנן הצי הגרמני בונקרים כמעגנים מוגנים עבור הצוללות שלו. קרל דניץ החליט לבנות את הבסיס ב-28 ביוני 1940 על שטחו של נמל הדיג קרומון (Keroman), כמה ימים לפני הנמל ננטש, בין 15–21 ביוני.
הבסיס כלל שלושה בונקרים. בניית הבונקר הראשון החלה בפברואר 1941. בנייתו של הבונקר השני התחילה כשלושה חודשים לאחר מכן, הבונקר השלישי החל להיבנות כמה חודשים לאחר השני[1], וב-1944 התחילה העבודה על המבנה הרביעי. נדרשו 15,000 איש לבניית כל הבונקרים.
לוריאן סבלה רבות בעקבות מלחמה, בתים נבזזו, נהרסו ומשפחותיהם נפרדו וחלקם נאלצו לשלוח את ילדיהם למקומות אחרים, קרובים וגם לא[1].
בעלות הברית ערכו ניסיונות כושלים רבים להרוס את הבסיס בהפצצות אוויריות. לבסוף הוחלט להחריב את העיר לוריאן עצמה. מפציצים אמריקאיים ובריטיים הרסו את העיר בינואר 1943.
ב-7 באוגוסט 1944 הוטלה על הבסיס הפצצה טולבוי, שפותחה במיוחד כדי לפגוע ביעדים מבוצרים, אך היא גרמה לו נזק שטחי בלבד[2][3].
ב-1946 קראו את הבסיס על שם המהנדס סטוסקופף, שעבד בבסיס עבור הגרמנים, אך למעשה ריגל לטובת בעלות הברית, עד שנתפס על ידי הגסטפו והוצא להורג.
הבסיס שימש את הצי הצרפתי עד 1997, ומאז האתר מוקדש לפעילות אזרחית[4][5].
צוללות
בתחילת המלחמה היה לגרמניה 26 צוללות פעילות, לקראת סוף המלחמה היו 1000. הצוללת הראשונה שנכנסה ללוריאן היא הU-30 ב-7 ביולי 1940 ובאוגוסט הגיעו U-334 ,U-32 ,U-99.
עם הזמן צוללות נוספות פעלו בבסיס כמו U-48, U-38, U-101 ועוד וגרמו להרס רב אצל בעלות הברית, 2,500,000 טון ספינות ואספקה שטבעו בין יוני לספטמבר, 1940 בעוד שגרמניה הפסידה רק שתי צוללות בין יוני לאוקטובר באותה השנה. לתקופה הזאת צוותי הצוללות קוראים "The Happy Times"[1].
הבונקרים
הבונקר הראשון
הבנייה החלה בפברואר 1941 והסתיימה בספטמבר 1941, כשבעה חודשי עבודה. היו בו חמש מכלאות, ובכל מכלאה היה עגורן נייד. המכלאות בבונקר היו באורך 120 מטר וברוחב 85 מטר. גג המבנה היה עשוי בטון בעובי שלושה מטרים.
הבונקר השני
הבונקר השני הכיל שבע מכלאות, כל אחת באורך 138, ברוחב 120 מטר, ובגובה 18.5 מטר. בכל מכלאה היו שני עגורנים ניידים.
הבונקר השלישי
העבודה על הבונקר השלישי החלה באוגוסט 1941 והסתיימה בינואר 1943. המכלאות בבונקר היו באורך 170 מטר, ברוחב 135 מטר, ובגובה 20 מטר, הגג 7 מטר. הבונקר הכיל גם ציוד שלא היה בבונקרים האחרים, תחנות כוח, מכשירים לטיהור מים, מתקני אחסון וחדרי שינה ועוד, וכל זה בשביל פועלי הבסיס. הפועלים חיו בתוך הבונקר במהלך כל שעות היממה, כל השבוע.
הבונקר הרביעי
הבונקר הרביעי תוכנן בשביל הצוללת החדשה XXI אך לא נבנה בשל המלחמה הקשה[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בסיס הצוללות בלוריאן- "Nazi Mega Weapons (S01E02): U-Boat Base" (PBS), YouTube
- אתר המוזיאון היום
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Hitler's U-boat Fortresses
- ^ 2.0 2.1 Wolf Pack: The Story of the U-Boat in World War II .
- ^ Tallboy.
- ^ U-Boat Bases and Bunkers 1941-45
- ^ Lorient the Base. Lore submarine museum
בסיס הצוללות בלוריאן37289628Q321306