בזיל לנו גילדרסליב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בזיל לנוֹ גִילְדֶרְסְלִיב
Basil Lanneau Gildersleeve
לידה 23 באוקטובר 1831
פטירה 9 בינואר 1924 (בגיל 92)
ענף מדעי לימודים קלאסיים, בלשנות
מקום מגורים ארצות הברית
תרומות עיקריות
חיבור ספרי לימוד חשובים לדקדוק ותחביר של לטינית ויוונית.

בזיל לנוֹ גִילְדֶרְסְלִיב (Basil Lanneau Gildersleeve;‏ 23 באוקטובר 18319 בינואר 1924) היה פילולוג ואיש לימודים קלאסיים אמריקאי, שחיבר מספר ספרי לימוד חשובים לדקדוק ותחביר של לטינית ויוונית.

גילדרסליב נולד בעיר צ'ארלסטון שבמדינת קרוליינה הדרומית. אמו הייתה אמה לואיזה לָנוֹ ואביו היה בנג'מין גילדרסליב (17911875), מטיף פרסביטריאני ועורך של מספר עיתונים.

גילדרסליב סיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון ב־1849, והמשיך את לימודיו אצל יוהנס פרנץ (Johannes Franz) בברלין, אצל פרידריך ריטשל (Friedrich Wilhelm Ritschl) בבון ואצל פרידריך שניידווין (Friedrich Wilhelm Schneidewin) בגטינגן, ושם קיבל תואר דוקטור ב־1853. מ־1856 עד 1876 הוא היה פרופסור ליוונית באוניברסיטת וירג'יניה; מ־1861 עד 1866 גם ניהל באוניברסיטה זו את הוראת הלטינית.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית הצטרף לצבא הקונפדרציה, ובשנת 1864 נפצע ברגלו בקרב בעמק שננדואה ונשאר צולע עד סוף ימיו. הפסד הקונפדרציה במלחמת האזרחים אכזב אותו מאוד, והוא שקל לפרוש מהקריירה האקדמית ולהצטרף למלחמה נגד מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו, אך לבסוף חזר בכוחות מחודשים להוראה באוניברסיטת וירג'יניה, שנזקקה לאחר המלחמה לשיקום.

גילדרסליב התנגד בחריפות לשיטות ההוראה שהיו נהוגות בצפון ארצות הברית, למשל לספרי הלימוד של צ'ארלס אנתון, שלדעתו עודדו "ידענות זעירה" (sciolism). התנגדותו זו הניעה אותו לחבר סדרת ספרי לימוד חדשה ללטינית, שתתמקד בהבנה מעמיקה של הדקדוק.[1] ב־1867 הוציא את המהדורה הראשונה של הספר Latin Grammar ("דקדוק לטיני"), שהיה לאחד מהמדריכים המקיפים והנפוצים ביותר לדקדוק השפה הלטינית. את המהדורות הבאות שלו הוציא בשיתוף גונסלס לודג' (Gonzalez Lodge); מהדורת 1903 מוסיפה לשמש תלמידי לטינית גם במאה ה-21. הוא פרסם גם את Latin Series – סדרת ספרי לימוד לתלמידים מתחילים של לטינית. עבודתו הבולטת האחרת בתחום השפה הלטינית היא מהדורה מחודשת של כתבי המשורר הרומי־אטרוסקי פרסיוס.

גילדרסליב נודע כמורה קפדן שהעיר על כל שגיאה לתלמידים שציפה מהם להישגים גבוהים יותר, אך למרות זאת תלמידיו העריכו אותו מאוד. עם השנים גם אופיו התרכך. ב־1875 הציע נשיא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס דניאל קויט גילמן (Daniel Coit Gilman) לגילדרסליב את תפקיד הפרופסור ליוונית שם, ולאחר משא ומתן ארוך קיבל גילדרסליב את התפקיד, והיה מרוצה ממנו מאוד – לדבריו, בג'ונס הופקינס הוא קיבל חופש פעולה רב, חיים עשירים יותר, הזדמנויות רבות יותר לנסיעות ויחסים אישיים, ואלה אפשרו לו להיות יצרני יותר.

ב־1880 ייסד בג'ונס הופקינס את כתב העת האמריקאי לפילולוגיה (The American Journal of Philology). הוא ערך אותו במשך 40 שנה וביטא בו את אישיותו הייחודית, שלפיה מטרת הלימוד היא החיפוש של "מה שיש".

למרות תרומתו הגדולה ללימודי לטינית, גילדרסליב עצמו חיבב בעיקר את לימודי היוונית. הוא חקר רבות את היוונית של הנוצרים, הוציא מחדש את כתבי יוסטינוס מרטיר, והשתמש במובאות רבות ממנו בתור דוגמאות ב־Syntax of Classic Greek – ספר התחביר יווני, שהוציא ב־1900. הוא גם ערך את האודות האולימפיות והפיתיות של פינדארוס.

גילדרסליב פרש מהוראה בשנת 1915, ונפטר בשנת 1924.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ההקדמה מאת וורד בריגז (Ward Briggs) לספר הדקדוק הלטיני של בזיל לנו גילדרסליב, 1997.


ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Gildersleeve, Basil Lanneau מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30133625בזיל לנו גילדרסליב