בנקאות פתוחה

"בנקאות פתוחה" הוא מונח מתחום הטכנולוגיה הפיננסית המתייחס לשירותים פיננסים שבהם:

נעשה שימוש בממשקי תכנות (API) פתוחים המאפשרים למפתחי צד שלישי לפתח אפליקציות ושירותים סביב מוסד פיננסי
קיימות אפשרויות שקיפות פיננסית מורחבות לבעלי חשבונות, המאפשרות מנעד רחב ממידע פתוח למידע פרטי
שימוש בקוד פתוח כדי להשיג זאת.

הרעיון

בבסיס הרעיון של הבנקאות הפתוחה עומד העיקרון של העברת מידע פיננסי של לקוח שנתן לכך את הסכמתו לצד שלישי. מידע זה כולל יתרה, תנועות בחשבון, עמלות וריביות, אשראי שנטל הלקוח, חסכונות, ניירות ערך ועוד.

באוקטובר 2015 אימץ הפרלמנט האירופי את תקנות "Payment Services Directive", הידועות כ-"PSD2". הכללים החדשים מעודדים פיתוח ושימוש במוצרים חדשים לתשלום באמצעות בנקאות פתוחה, ומחייבים את הבנקים לאפשר ללקוחות לשתף את נתוניהם הבנקאיים עם גורמי צד שלישי.

הרפורמה מחייבת את הבנקים להחצין נתוני לקוח באמצעות ממשקי API לכל גורם שיבחר על ידו, כמו גם לתמוך בטרנזקציות כספיות דרך ממשקים אלו^[1].

חוק שירותי תשלום (תשע"ט - 2019) מבוסס על הרגולציה האירופאית (PSD2), ומניח תשתית רגולטורית רחבה שתומכת בריבוי שחקנים שיוכלו לפעול ישירות למול מערכות התשלומים, וזאת בראייה צופה פני עתיד בכל הנוגע לשירותי ואמצעי התשלום העתידיים^[2].

בשנת 2020 פרסם בנק ישראל יישום תקן של בנקאות פתוחה בישראל^[3] שמטרתו להגדיר את התשתית של בנקאות פתוחה בישראל ובכך לחזק את השליטה של הלקוח במידע הפיננסי אודותיו ואת אופן ביצוע הפעולות בחשבון שלו. הוראה זו חלה על הגופים המפוקחים שחלה עליהם רגולציה לעניין בנקאות, קרי, בנקים וחברות כרטיסי האשראי. מהפרסום של בנק ישראל עולה שפתיחת חשבון הלקוח תתאפשר לצדדים שלישיים בשלבים^[4]:

בשלב הראשון תינתן גישה למידע על היתרות והתנועות בחשבון העובר ושב של הלקוח.
בשלב השני, תינתן גישה למידע על התנועות בכרטיסי חיוב, בנקאיים וחוץ בנקאיים וגישה לייזום תשלום בחשבון הבנק של הלקוח
בשלב השלישי תינתן גישה למידע נוסף על הלקוח: מידע על הפיקדונות וחסכונות של הלקוח, מידע על האשראי וההלוואות שנלקחו על ידי הלקוח מהבנק, ונתונים על תיק ניירות ערך של הלקוח.

ישראל, כאמור, מתקדמת לכיוון של בנקאות פתוחה וזאת כדי לחזק את השליטה של הלקוחות במידע שלהם. ישראל כדוגלת בקיום של תחרות ושוק חופשי הבינה שהבנקאות הפתוחה מאפשרת ואף מעודדת פיתוח של שירותים ומוצרים חדשים בתחום התשלומים, בתחום ניתוח המידע הבנקאי של לקוחות והיא צפויה להגביר את התחרות בשירותים בנקאיים נוספים, תחרות שיכולה להתבטא בהוזלת מחירים, בהצעת מוצרים ושירותים חדשניים וכן במתן הצעות ערך נוספות ללקוחות.

בבנקאות פתוחה יש יתרונות וחסרונות. התומכים בבנקאות זו מדגישים את היכולות והקלות שניתן באמצעותה להשתמש במידע של הלקוח לצורך התייעלות פיננסית כך שהמשתמשים יכולים לקשר את חשבן הבנק שלהם ואת כלל הנתונים המצויים בו עם אפליקציות לפי בחירתם ופלטפורמות רלוונטיות.

היתרונות של בנקאות פתוחה, כפי שמוצעים במאמרו של מוחמד בן מוסא ומודגשים כפי שמרמזת כותרת המאמר כעתיד מבטיח, כוללים העברת כספים ביתר קלות ויכולת השוואת היצע המוצרים הבנקאיים ליצירת חוויה בנקאית העונה בצורה הטובה והחסכונית ביותר על צרכיו של כל משתמש^[5].

המתנגדים לבנקאות הפתוחה מצביעים על אפשרויות לשימוש לרעה בנתונים שאנשים חושפים על עצמם במקומות כמו מדיה חברתית. מפאת סיבה זו ישנה חשיבות מכרעת לאבטחת המידע האישי של הלקוחות הרבה יותר מהעבר. הבנקאות הפתוחה יוצרת סביבת סיכונים חדשה ואתגרים בתחום ניהול הסיכונים, בעיקר בכל הקשור לסיכוני אבטחת מידע וסיכוני פרטיות. הגידול בסיכון נובע בין היתר מכך שעד היום, המידע הבנקאי והגישה לחשבונות שמורים באופן קפדני בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, כל גוף עבור לקוחותיו. לעומת זאת, בסביבה העתידית של בנקאות פתוחה, יידרש מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי לתת גישה לחשבונות הלקוחות, בתשתית פתוחה לצדדים שלישיים, שבעתיד לא בהכרח יהיו בנקים או חברות כרטיסי אשראי, והם בעלי משאבים מצומצמים יותר לניהול סיכונים.

התקן הטכנולוגי של ההוראה הישראלית מבוסס על מסגרת העבודה שאומצה באירופה על ידי גופים רבים (NextGenPSD2) תוך ביצוע ההתאמות למערכת הפיננסית בישראל.

שינויים רגולטוריים אלו אשר נכנסים לתוקף במגזר הבנקאי בטווח העתיד הקרוב ידרשו מהשחקנים המסורתיים לשנות את תבנית דרכם ממודל סגור למודל פתוח אך מאובטח^[6]. מודל פתוח תומך בתהליך של בנקאות פתוחה ומאפשר הוצאת נתונים פיננסיים לצד שלישי ובכך הגברת התחברות במשק. המאמר של Zachariadis, Markos and Ozcan, Pinar מתאר מאפיינים ויישומים שונים של ממשקי תכנות יישומים פתוחים (API) ואת האתגרים וההזדמנויות העיקריים שמפתחי ממשקי API מציבים למגזר הבנקאי. תובנות המאמר שהופקו ממחקרי שטח ומראיונות עם מומחים בתעשייה בין יולי 2016 לפברואר 2017 מאפשרות לשוק להתכונן לחלק מהשינויים בהם עשוי המגזר הפיננסי להתמודד בשנים הקרובות.

בנקאות פתוחה ומודלים בנקאיים מבוססי פלטפורמה מציגים הזדמנויות משמעותיות למערכות פיננסיות בשווקים מתפתחים מבחינת הגברת התחרות, קידום כלכלה פיננסית המבוססת על טכנולוגיה ושיפור הזמינות ואיכות השירות בשווקים העסקיים והצרכניים^[7].