בניין ליבר המלכותי

בניין ליבר המלכותי הוא מבנה בגדת הנהר מרזי במרכז העיר ליברפול שבבריטניה.

מאז נבנה בשנת 1911 הפך המבנה להיות אחד מסמלי העיר ומהמבנים המוכרים ביותר בחזית העיר הפונה אל הנהר. עד 1932 היה המבנה הגבוה ביותר באירופה ונותר המבנה הגבוה בבריטניה עד 1961 והגבוה בעיר עד 1965. הוא מהווה בניין רשום מדרגה I.

המבנה ושני שכניו - בניין קונרד ובית נמל ליברפול - ניצבים באתר הנקרא Pier Head וזכו לכינוי The Three Graces. הם מהווים חלק מאתר "עיר מסחר ימית" שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

המבנה

בניין ליבר המלכותי הוקם על מנת לשמש כמטה חברת Royal Liver Assurance, שפעלה בעיר מאז 1850. בנייתו החלה בשנת 1908 וב-1911 נפתח הבניין לשימוש. היה זה המבנה הגדול הראשון בבריטניה שנבנה מבטון מזוין ואחד מהמבנים הגדולים הראשונים בעולם שניבנו כך. גובה גגו הוא 50.9 מטרים וגובה שני מגדלי השעונים שבו 98.2 מטרים. כיום המבנה הוא רק הרביעי בגובהו בעיר. מתכנן הבניין היה האדריכל וולטר אוברי תומאס (Walter Aubrey Thomas). במבנה 13 קומות ופועלות בו כיום 12 מעליות. שוכנים בו מוסדות ועסקים.

מגדלי השעונים

מגדלי השעונים נושאים שעונים עגולים בקוטר של 7.6 מטרים - גדולים משעון הביג בן שבלונדון. במקור הם נקראו שעוני ג'ורג' כיוון שהחלו לפעול במועד של הכתרת המלך ג'ורג' החמישי ב-22 ביוני 1911. ב-1953 הם הוסבו לשעונים אלקטרוניים והם הגדולים מסוג זה בבריטניה. השעונים מוארים בשעות החשכה.

על גבי חודי שני המגדלים ניצבים פסלי ציפורי ליבר, שעוצבו על ידי קארל ברנרד ברטלס (Carl Bernard Bartels). אלו הם למעשה פסלי קורמורנים בגובה של 5.4 מטרים, באורך של 3 מטרים ובמוטת כנפיים של 3.6 מטרים, הנושאים עשבי ים במקוריהם. הפסלים קיבלו מעמד מיתולוגי ואגדות מקומיות שונות נקשרו בהם.