במבי (רובוט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במבי הוא רובוט חבלה ישראלי שנמצא בשימוש משטרת ישראל ונועד לחבלה, סילוק פצצות וטיפול בחפצים חשודים בשטח עירוני צפוף. ה"במבי" פותח בישראל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ועבר מאז שדרוגים רבים. בשנת 2017 צפוי להיקלט במשטרת ישראל רובוט חבלה חדש ומתקדם ביותר שיחליף את ה"במבי".

ה"במבי" הוא רובוט קטן בצבע צהוב המונע על ידי 4 גלגלים עם צמיגים. הוא כולל זרוע עם צבת ורובה Shotgun (שניתן להתקין או להסיר בהתאם לצורך) לטיפול בחפצים חשודים ומטעני חבלה. הוא מצויד בשתי מצלמות: מצלמה קדמית לניווט ומצלמה על הזרוע. ה"במבי" נשלט בשלט רחוק אל-חוטי. החבלן המפעיל נמצא מאחורי מחסה בעוד הגולם מנווט בשלט רחוק ופעולותיו מוקרנות לחבלן בטלוויזיה. שיטת ההפעלה היא תקשורת עם קוד מרחוק, כאשר המפעיל רואה את פעילות הרובוט באמצעות מצלמת טלוויזיה שמשדרת מן הרובוט.

פיתוח

ב-1984 פרסמה משטרת ישראל מכרז משטרתי לפיתוח רובוט לסילוק פצצות. במכרז הגדירה משטרת ישראל את הדרישות והמשימות של הרובוט: ניטרול מטעני נפץ, הגעה לאזורים מבוצרים אשר אדם לא יכול להתקרב אליהם וכן תצפית. חברת "סיון המאה ה-21" זכתה במכרז וסיפקה למשטרה את הרובוטים הראשונים שכונו "צרעה" ואחר כך זכו לשם "במבי".

בפיתוח הרובוטים המתנייעים התקשרה סיון עם 21th Century חברה קטנה באטלנטה בארצות הברית, העוסקת ברובוטים. שתי החברות הקימו שותפות - חברת "סיון המאה ה-21" - וזו שיכללה את הרובוט הראשוני של חברת סיון הישראלית ("הדבור"), ובמקביל החלה לפתח דגמים נוספים. הפיתוח של הרובוט החל בהמצאתו של יצחק (גודי) אגדי, בשיתוף עם מחלקת החבלה של משטרת ישראל והיחידה לסילוק פצצות בחיל ההנדסה. ראש פרויקט ה"דבור" הינו אמיר הרמתי - אשר שירת ביחידת החבלנים של הצנחנים בצבא. ראש הפרויקט של ה"צרעה" הוא גד אבירן, לשעבר קצין הניסויים של היחידה לסילוק פצצות בצה"ל. בשל היות החברה, חברה קטנה, את חלקי הרובוט ייצרו במפעל המרססים של דגנייה וכן במפעלים נוספים ואת ההרכבה מבצעים במתקן החברה ברעננה.

במבי הוא הכינוי שחבלני המשטרה נתנו לרובוט הישראלי, פרי פיתוח ישראלי, שנכנס לשימוש ב-1986 כדי לנטרל מטעני חבלה.

קישורים חיצוניים

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0