מרפסת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בלקון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מתמקד רק בזווית ישראלית/יהודית, כאשר הנושא העיקרי - מרפסות באופן כללי (מבחינת אדריכלות והיסטוריה נניח) אינו זוכה להתייחסות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מתמקד רק בזווית ישראלית/יהודית, כאשר הנושא העיקרי - מרפסות באופן כללי (מבחינת אדריכלות והיסטוריה נניח) אינו זוכה להתייחסות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
איור של מרפסת

מרפסתלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ. המרפסת נתמכת על ידי עמודים מתחתיה או נתלית כזיז והיא תחומה בצידה החיצוני על ידי מעקה. בראייה אדריכלית, המרפסת מהווה מקום שהוא בתווך בין פנים לחוץ וכן אלמנט בעל נוכחות חשובה בחזית המבנה.

הגדרות ותפקידים

בתרבויות שונות יש למרפסות תפקידים שונים ואלמנטים שונים. חלק מן התפקידים משותפים וחלקם פרטיים. תפקידים אלו משפיעים על סגנון המרפסת.

סגנון מרפסות מושפע מפרטים שונים, אקלים, חומרי בנין, אופייניים לאזור, תרבות ועוד. לדוגמה, באזורים מסוימים מקובל לישון במרפסת. באחרים מרפסות מוגדרות לקבלת אורחים. במאה השבע עשרה בצרפת לדוגמה, רווחו מרפסות קטנות וצרות לעיטור הבניין והצבת עציצים, בארהב נפוצה מרפסת מרווחת בקדמת הבית לפעילויות פנאי, בישראל יש מרפסות גדולות וגם מרפסת שרות, לאכסון חפצים ויבוש כבסים. גודל מרפסת ועיצובה מושפעים מן המיקום והתפקיד בבית.

יש סוגים רבים של מרפסות ולכן גם סוגים שונים של הגדרות. הגדרת מרפסת אינה חד משמעית.[1] [2]

המרפסת הישראלית

מרפסות בתל אביב - בית פסז' פנסק ברחוב הרצל 16

המרפסת לוקחת חלק חשוב באדריכלות הישראלית לאורך התפתחותה. שימוש במרפסות היה נפוץ בבנייה הארץ ישראלית, כמקום בעל אקלים ים תיכוני שבו המרפסת שימושית במיוחד. עם תחילתה של האדריכלות הישראלית בשנות ה-20 וה-30 נבנו מרפסות במרבית בנייני המגורים, ובבתי המושבים צמודי הקרקע נהוג היה לבנות מרפסת או גם מרפסת כניסה. המרפסת שימשה אלמנט בולט וייחודי בעיקר בבנייה המודרניסטית (הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל) ועימה התפתחה "תרבות של מרפסות" - אורח חיים שבו חלק משמעותי מן הפנאי מתקיים במרפסת ולטובת כך אף מאובזרת המרפסת בפינת זולה ורהיטים מתאימים. אולם, עד מהרה בשל מצוקת שטחי דיור הלכו ונסגרו מרפסות רבות ברחבי הארץ לטובת הרחבתם של חללי הפנים.

החל משנות ה-50 נסגרו מרפסות רבות בעזרת חלונות תריסים או בעזרת הפטנט הנפוץ דאז - "תריסול". החל מתקופה זו ובעיקר עם גל בניית השיכונים בישראל, נבנו מרבית הדירות ללא מרפסת פתוחה. לרוב הוקמה רק מרפסת שירות ובה מסתור כביסה. תופעת סגירת המרפסות הייתה קלה במקומות בהם מעל שטח המרפסת בנויה מרפסת הקומה הבאה. חוק התכנון והבנייה אף הגדיר שטחים אלו כ"שטח מקורה" ולכן גם השתלם לסגור שטחי בנייה אלו כחלק מחלל הפנים.

משנות ה-80 הופיעו המרפסות ה"מדורגות". המרפסות המדורגות הן מרפסות הבנויות בחזית הבניין שלא אחת מעל השנייה אלא בדירוג. המראה השכיח ביותר בו נבנו רבים מבתי המגורים בשנות ה-90 הוא בניין מגורים בעל שתי קומות טיפוסיות - טיפוס לקומות הזוגיות וטיפוס לקומות האי-זוגיות בהן המרפסות נמצאות במקום אחר, כך שמעל כל מרפסת יש תמיד מרווח של לפחות שתי קומות עד למרפסת הבאה. טיפוס בינוי זה איפשר מרפסת מוארת יותר ופתוחה יותר לשמיים ומנע אפשרות של סגירת המרפסת. אך הדירוג יצר "מוטציות אדריכליות" וחזיתות בלתי סדורות ולא אסתטיות. עם הזמן הופיעו אלמנטים אדריכליים שונים שבאו לטשטש, לפחות במראה החיצוני, את הדירוג. אלמנט שכיח הוא קורות בלתי קונסטרוקטיביות (שאינן נושאות חלק בשלד הבניין) המשלימות את קווי המרפסות המדורגות בחזית ויוצרות אשליה של כמות כפולה של מרפסות בחזית הבניין אך שומרות על עיצוב מסודר וסימטרי.

בשנת 2008 שונה החוק וכיום מאושרת בישראל שוב בנייה של מרפסות מקורות בלי שתיחשבנה בראי החוק כשטח עיקרי של מגורים. בבנייני המגורים החדשים שנבנים החל מ-2008 מרפסות של עד 14 מ"ר לדירה (ובממוצע 12 מ"ר לכל דירה) הנבנות אחת מעל השנייה.

מרפסת סוכה

מרכיב אדריכלי אופייני של בניינים המיועדים לאוכלוסייה דתית הוא מרפסת סוכה - מרפסת שאין כל גג מעליה, כך שניתן להקים בה סוכה כשרה בחג הסוכות. לעיתים נבנות מרפסות אלה עם גג נפתח, המספק צל בכל ימות השנה, אך ניתן להסירו לשם בניית סוכה. בערים חרדיות או שכונות חרדיות מוקמות לעיתים קרובות מרפסות סוכה הבנויות על עמודים.

גלריית תמונות

בלשון ההלכה

כאשר משתמשים במילה "מרפסת" במקורות ההלכה, אין הכוונה בדרך כלל לחלק חיצוני של דירה פרטית, אלא הכוונה היא למפלס עליון אליו עולים במדרגות מהקרקע, הנמצא בבעלות משותפת של כלל הדיירים, ובו פתחים לדירות פרטיות. (כעין חדר מדרגות) כך למשל לגבי עירוב חצרות נחשבת המרפסת כרשות היחיד משותפת, אליה אסור לטלטל חפצים בשבת מהבתים הפרטיים, ללא תיקון עירוב חצרות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גלעד שביד, מרפסות, אריאל: אוניברסיטה, 2020
  2. ^ גלעד שביד, מרפסות, באתר כותר


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33826830מרפסת