בלנדר (תוכנה)
 | |
 | |
| צילום מסך של Blender 3.1.0 | |
| מפתח | קרן בלנדר (אנ') |
|---|---|
| מערכת הפעלה | Microsoft Windows, Mac OS X, לינוקס ו-FreeBSD |
| נכתבה בשפות | C, C++ ופייתון |
| סוג רישיון | GNU General Public License גרסה 2 ומעלה |
| קטגוריה | תוכנות גרפיקה תלת ממדיות |
| blender.org | |
בלנדר (באנגלית: Blender) היא תוכנה חופשית לגרפיקת תלת-ממד המאפשרת הפקת הנפשה, אפקטים ויזואליים, יישומים תלת ממדיים ומשחקי וידאו. מאפייני בלנדר כוללים מידול תלת-ממדי, מיפוי UV, מיפוי טקסטורה, אנימציית שלד, סימולציות נוזל ועשן, מערכת חלקיקים, הנפשה ממוחשבת, רינדור, עריכת וידאו וקומפוזיציה.
בלנדר מתאפיינת בממשק משתמש ייחודי, בו כמעט כל פעולה מתבצעת על ידי קיצור מקשים מסוים. ממשק זה מקשה על המשתמש החדש אך מאפשר עבודה יעילה ביותר לאחר שלב הלימוד.
היסטוריה
ב־1998 הקים טון רוזנדל (אנ') ההולנדי חברה בשם NaN, ראשי תיבות של Not a Number. החברה הייתה חברה-בת של NeoGeo, אחת החברות לאנימציה תלת-ממדית הגדולות ביותר בהולנד (שאף אותה הקים רוזנדל). NaN הוקמה במטרה לבנות תוכנה לעיצוב תלת ממדי, שבעזרתה יוכלו עובדי NeoGeo לפתח אנימציה.
בלנדר החלה את דרכה כתוכנה קניינית של NaN. שאיפותיה של NaN לא תאמו את יכולות החברה ואופי השוק באותה תקופה. כתוצאה מכך, באפריל 2001 צומצם כוח האדם בחברה ונמצאו לה משקיעים חדשים. לאחר שישה חודשים הוציאה החברה את Blender Publisher, תוכנה המיועדת לשוק הגדל של מדיה אינטראקטיבית תלת ממדית שבה משתמשים באינטרנט. מכירות התוכנה היו נמוכות מהציפיות, והמשקיעים המאוכזבים החליטו להפסיק את פיתוח בלנדר ולסגור את NaN.
למרות חסרונות רבים שהיו לתוכנה רצו אנשים רבים בהמשך קיומה, אך בגלל המצב הכלכלי לא היה סיכוי לגייס כספים ולהקים חברה חדשה שתמשיך את הפיתוח. בשנת 2002 החליט רוזנדל להקים מלכ"ר - קרן בלנדר (Blender Foundation).
מטרתה הראשונה של הקרן הייתה להבין כיצד ניתן להמשיך לפתח ולקדם את בלנדר כתוכנה חופשית-קהילתית. בשנת 2002 שכנע רוזנדל את המשקיעים להסכים על תוכנית "לשחרר את בלנדר" (Free Blender), במטרה להפוך את בלנדר לתוכנה חופשית. מטרת התוכנית הייתה גיוס 100,000 אירו שתמורתם יירכשו הזכויות על התוכנה. לאחר שבעה שבועות הצליחו לגייס את הכסף הדרוש, וב-13 באוקטובר 2002 שווקה בלנדר לראשונה ברישיון חופשי, GPL.
סוזן
בינואר/פברואר 2002 זה היה די ברור ש-NaN לא תמשיך להתקיים ותיסגר סופית במרץ. אף על פי כן, יצאה לאור גרסה נוספת, 2.25. ובתור סוג של ביצת פסחא, החליטו האומנים והמפתחים להוסיף את מודל (primitive mesh) ראש השימפנזה. הוא נוצר על ידי וילאם פול (הידוע בכינויו: SLiD3), שקרא לו סוזן, על שם האורנגאוטן מסרטו של קווין סמית' ג'יי ובוב השקט מכים שנית.
סוזן משמשת כאלטרנטיבה של בלנדר ל"מבחן המודלים" כדוגמת קנקן התה. סוזן היא גם דרך מהירה וקלה לבדיקת חומרים, אנימציות, טקסטורות והתקנת אורות. בתחרות הגדולה של בלנדר מעניקים על שמה את "פרס סוזן".
תכונות
לבלנדר יש התקנה קטנה יחסית והיא רצה על מספר פלטפורמות מחשוב פופולריות, הכוללות את לינוקס, Mac OS X ו־Microsoft Windows, יחד עם FreeBSD, IRIX, NetBSD, OpenBSD ו־Solaris. בנוסף קיימות נגזרות בלתי רשמיות ל־AmigaOS 4, BeOS, MorphOS, Pocket PC ו־SkyOS. אף על פי שלעיתים היא מופצת ללא מסמכים או תמונות להמחשה, התוכנה מכילה מאפיינים של תוכנת מידול יוקרתית. היכולות שלה הן, בין היתר:
- תמיכה במגוון רב של פרימיטיבים גאומטריים הכוללים צלעות משתלבות, מידול תת־שטח מהיר, עקומות בזייה, משטחי NURBS, מטאבולס (Metaballs), פיסול דיגיטלי וגופנים.
- אינטגרציה עם YafaRay, תוכנה חופשית למעקב קרניים.
- יכולת רינדור (תיצוג, Rendering) בשני מנועים שונים - המנוע הפנימי בשיטת מעקב קרניים (scanline/raytracing), ומנוע מבוסס GPU בשם Cycles בשיטת Path trace.
- כלי אנימציה הכוללים קינמטיקה הפוכה, קרס (Hook), עקומות (Curve) ועיוות מבוסס־סריג (Lattice-based), דינמיקת גוף רך כולל איתור התנגשות, דינמיקת נוזלים, דינמיקת גוף קשיח, שיער מבוסס־חלקיקים, ומערכת חלקיקים עם איתור התנגשות.
- מסגלים (Modifiers) לאפקטים בלתי־הרסניים.
- תמיכה בסקריפטים של פייתון.
- עריכת וידאו/אודיו בסיסיים ויכולת קומפוזיציה.
- משחקי בלנדר: פרויקט משנה המציע תכונות אינטראקטיביות כגון זיהוי התנגשות, מנוע דינמי ותכנות לוגיסטי. הוא מאפשר גם תכנות עצמי, יישומי זמן אמת להדמיה אדריכלית ולבניית משחקי וידאו.
- תמיכה מלאה של צמתים (Node-based) בתוך צינור הרינדור.
- בקרה בזמן־אמת בסימולציית פיזיקה.
-
תמונות בתלת ממד עם מעקב קרניים והשפעה סביבתית (ambient occlusion) שמודלה בבלנדר והשתמשה ברנדר YafaRay
-
נוף עם סימולצית אוקיינוס במנוע הרינדור Cycles
ממשק משתמש
לבלנדר יש מוניטין של תוכנה קשה לקליטה עבור משתמשי תוכנות תלת ממד אחרות. כמעט לכל פונקציה יש מקש קישור ישיר ומקשים שמהווים מספר קיצורים. מאז שבלנדר הפכה לתוכנה חופשית, חל מאמץ לסדר את התפריטים כראוי כמו גם את השימוש בכלים הגיוניים ויעילים יותר. היו גם מאמצים בשיפור ויזואלי של ממשק המשתמש, עם ערכת הצבעים, תפריטים שקופים ש"צפים", שיפור עץ סקירת האובייקט, ושינויים קטנים נוספים (כגון כלי אוסף הצבעים).
ממשק המשתמש של בלנדר משלב את המושגים הבאים:
- מצב עריכה ומצב אובייקט
- שני מצבי העבודה העיקריים הם "מצב אובייקט" (Object Mode) ו"מצב עריכה" (Edit Mode), אשר עוברים ביניהם בעזרת המקש Tab. מצב אובייקט משמש בשביל לתפעל אובייקטים בודדים כיחידה, בזמן שמצב עריכה משמש בשביל לתפעל את הנתונים בפועל. לדוגמה, מצב אובייקט משמש להזיז, להגדיל, ולסובב את כל חלקי האובייקט ביחד, ומצב עריכה משמש כדי לתפעל את מרכיביה (קודקודים, צלעות ופיאות). ישנם גם מצבים אחרים, כגון צביעת קדקוד (Vertex Paint), צביעת משקל (Weight Paint) ומצב פיסול (Sculpt Mode).
- ניצול מקשי-קיצור
- רוב הפקודות נגישות באמצעות מקשי קיצור. עד גרסה 2.x זו הייתה הדרך היחידה לתת פקודות, והיא הוציאה לבלנדר מוניטין של תוכנה קשה ללמידה. בגרסאות חדשות יותר נעשה שימוש מקיף יותר בתפריטי GUI (ממשק גרפי למשתמש).
- ניהול סביבת עבודה
- הממשק הגרפי למשתמש (GUI) של בלנדר מורכב ממספר מסכים, שניתן לחלקם למסכים קטנים יותר ולהתאים כל חלון לסוג אחר. כך ניתן לכל משתמש להתאים אישית את פריסת המסך ולהגדיר את הממשק לפי הצורך.
דרישות מערכת
לבלנדר יש דרישות מערכת נמוכות יחסית לתוכנות תלת ממד אחרות, אך עבור אפקטים מתקדמים ומודלים מורכבים דרושה מערכת מהירה.
דרישות מערכת[1]
| דרישות מינימליות | דרישות מומלצות | דרישות להפקה | |
|---|---|---|---|
| מעבד | 300MHz | 2GHz Dual core | 2 GHz, Multi-core (64-bit) |
| זיכרון מחשב | 128MB | 2GB | 8-16GB |
| כרטיס גרפי | כרטיס OpenGL עם 16MB Ram | כרטיס OpenGL עם 128 או 256MB Ram | כרטיס OpenGL עם 1 GB RAM, ATI FireGL או Nvidia Quadro |
| צג | 1024^768 עם 16bit color | 1920^1200 עם 24bit color | 1920^1200 עם 24bit color |
| קלט | עכבר עם שלושה כפתורים | עכבר עם שלושה כפתורים | עכבר עם שלושה כפתורים ומשטח רישום דיגיטלי |
פורמט הקובץ
בלנדר מאפשרת לארוז את כל הסצנות לתוך קובץ אחד (שנקרא קובץ ".blend")
- כל קובצי ".blend" הם חוצי-פלטפורמה וניתן לפתוח אותם בגרסאות אחרות של בלנדר. הם משמשים גם כספרייה שניתן ללוות משם מפרויקט אחד לפרויקט אחר.
- קובץ ".blend" נשמר-אוטומטית על ידי התוכנה מדי פעם, בשביל להקל במקרה שהתוכנה קרסה.
- כל הסצנות, האובייקטים, החומרים, הטקסטורות, הצלילים, התמונות, אפקטים של אנימציה ניתנים לאחסון בקובץ ".blend" אחד.
פיתוח
מאז שבלנדר פתחה את קוד-המקור, היא עוברת יעילות משמעותית בקוד-הבסיס ותוספות באפיון התוכנה.
בין השיפורים החשובים ניתן למצוא:
- מנוע רנדרינג פיזיקלי חדש בשם Cycles עם חיבור למעבד הגרפי, ותצוגה בזמן אמת (Viewport Rendering).
- תמיכה מלאה ב -(OSL (Open Shading Language, שפת תיכנות לשיידינג שפותחה על ידי Sony Pictures Imageworks
- מנוע מידול חדש
- מערכת קומפוזיטינג מעודכנת ל - GPU, עם כלי "מסך-ירוק" מתקדמים, מיסוך ועוד כלי אפקטים.
- API משודרג לסקריפטים של פייתון
- 3D Tracker - מעקב תנועה מתקדם לשילוב צילום חי יחד עם תלת-ממד
- צבע דינאמי
- שיפורים במערכת הפיסול - מברשות חדשות, מיסוך וטופולוגיה דינאמית (שינוי טופולוגיה בהתאם למברשת ללא תלות בטופולוגיה של שאר האובייקט)
- Bsurfaces - כלי ריטופולוגיה מתקדמים
- כלי UV מתקדמים
- מערכת אנימציה משופרת - מאפשרת לעשות אנימציה כמעט לכל חלק בתוכנה
- מנוע משחקים משופר
- מערכת תוספים משופרת ונוחה
- החל מגרסה 2.75 התווספה גם אפשרות לרנדר בתלת מימד לתצוגה עם משקפי תלת מימד
חלק מהפיתוחים האלו קודמו באמצעות הפרויקט קיץ הקוד של גוגל, שקרן בלנדר משתתפת בו מאז 2005.
תמיכה
בחודש שלאחר יציאת בלנדר 2.44, הורדה התוכנה כ-800,000 פעם[2]. רוב משתמשי בלנדר לומדים דרך מדריכים ודיונים בפורומים כגון Blender Artists; אחרים לומדים בעזרת הורדה ובדיקה של מודלים מוכנים, או באתרים כגון BlenderArt Magazine - מגזין חופשי להורדה - והאתר BlenderNation, שמספק מידע על כל דבר מסביב בלנדר. כמו כן יש אלפי מדריכים לצפייה ביוטיוב.
שימושים בתקשורת המונים
בלנדר התחילה בתור כלי לשימוש פנימי בחברת NeoGeo הולנדית לאנימציות תלת-ממדית מסחריות/פרסומיות[3]. מאז היא מופיעה בפרסומות טלוויזיה במספר מקומות בעולם הכוללים בין היתר את אוסטרליה[4], איסלנד[5], ברזיל[6][7], רוסיה[8] שוודיה[9] ובריטניה[10].
הפרויקט המקצועי הראשון שהשתמש בבלנדר היה בסרט ספיידרמן 2, שם הוא שימש בעיקר ליצירת אנימציות וחיזוי-מוקדם במחלקת Storyboard[11].
ככל שהזמן עובר התעשייה המקצועית החלה להטמיע את בלנדר יותר ויותר, וניתן לראות פרויקטים בהיקף רחב שכללו ואף התבססו כמעט בלעדית על בלנדר, כמו הפיצ'ר NextGen של נטפליקס[12], The man in the high castle של אמאזון[13], כותרות הסיום של Wonder[14]Woman, במשחקים כמו The Walking Dead[15], ואפילו סטוריבורד ב - Jurassic World 2[16].
אפילו בישראל היה ניסיון לייצר פיצ'ר על ידי סטודיו פיצ'י פוי, שמתבסס על סיפורו של אפרים סידון - "מעלה קרחות"[17].
פילים חולמים (פרויקט סרט פתוח: תפוז)
בספטמבר 2005, מספר אמני ומפתחי בלנדר ידועים התחילו לעבוד על סרט קצר בתוכנה חופשית. יוזמה זאת כונתה בשם "פרויקט סרט תפוז" (Orange Movie Project). התוצאה הייתה הסרט פילים חולמים (Elephants Dream), שהוצג לראשונה ב-24 במרץ 2006. בתגובה להצלחה של חלומות פילים קרן בלנדר הקימה את מוסד בלנדר (Blender Institute) כדי לעשות פרויקטים נוספים: ביג באק באני (Big Buck Bunny) ואת יו פרנקי (Yo Frankie).
ביג באק באני (פרויקט סרט פתוח: אפרסק)
ערך מורחב – ביג באק באני
ב-1 באוקטובר 2007, צוות חדש התחיל לעבוד על פרויקט פתוח שני, "Peach", כדי להפיק את הסרט הקצר ביג באק באני. הסרט הוצג ב-10 באפריל 2008.
יו פרנקי! (פרויקט משחק פתוח: משמש)
משמש הוא פרויקט ליצירת משחק המבוסס על העולם והדמיות של סרט אפרסק (ביג באק באני) שממומש בתוכנה חופשית. המשחק נקרא יו פרנקי. הפרויקט החל ב-1 בפברואר 2008, והפיתוח הושלם בסוף יולי 2008. סיום הפרויקט היה מיועד לסוף אוגוסט, אך היציאה נדחתה. המשחק יצא ב-9 בדצמבר 2008, תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו ועם כל התוכן תחת הרישיון Creative Commons.
סינטל (פרויקט סרט פתוח: דוריאן)
במאי 2009 הודיעה קרן בלנדר על סרט פתוח הידוע בשם הקוד פרויקט דוריאן" (Project Durian). הסרט תוכנן להיות סרט פנטזיה אקשן, באורך של כ-12 דקות. הסרט נקרא לבסוף סינטל. הוא הושלם והוצג בפסטיבל הסרטים של הולנד ב-27 בספטמבר, ויצא לרשת ב-30 בספטמבר 2010[18].
משחק (בלתי רשמי) לסרט נמצא כרגע בתהליכי פיתוח והוכרז רשמית באתר Blenderartists.org ב-12 במאי 2010[19].
דמעות פלדה (פרויקט סרט פתוח: מנגו)
דמעות פלדה הוא פרויקט הסרט הפתוח הבא מטעם קרן בלנדר. הוא מתמקד בפיתוח יכולות האפקטים הוויזואליים של בלנדר ושילובם עם צילומים חיים. העלילה סובבת בגרסה עתידית אפשרית של אמסטרדם. הסרט עצמו פורסם ב־26 בספטמבר[20][21].
לקריאה נוספת
- "הערות שחרור". Blender.org.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: Blender 3D ממתחיל למתקדם |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלנדר (תוכנה) |
אתר האינטרנט הרשמי של בלנדר
בלנדר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ריכוז מדריכים לבלנדר באתר הרשמי
- אתר בלנדר ישראל - אתר בלנדר ישראלי הכולל מדריכים, קהילת פורומים ומידע
- Blender Artists - קהילת פורומים באנגלית
- BlenderNation - כל החדשות מסביב לתוכנת בלנדר
הערות שוליים
- ^ "דרישות מערכת".
- ^ "Meeting Agenda, April 15th 2007". 2007-04-15. אורכב מ-המקור ב-2007-10-13. נבדק ב-2010-09-29.
- ^ blender.org
- ^ בלנדר בפרסומות טלוויזיונית, אוסטרליה
- ^ חברת Midstraeti בלנדר שואו-ריל, איסלנד
- ^ "קמפיין (בשימוש בלנדר) לפיאט החדשה". BlenderNation. נבדק ב-2010-07-25.
- ^ "OVNI VFX". אורכב מ-המקור ב-2012-11-04. נבדק ב-2013-01-22.
- ^ בלנדר בפרסומות לסודה, רוסיה,
- ^ Apoteksgruppen - ELW TV Commercial made with Blender
- ^ Gecko Animation Ltd
- ^ Animatics for Motion Pictures
- ^ Blender (2018-11-04), Blender and Next Gen: a Netflix Original, נבדק ב-2019-07-13
- ^ Blender Foundation, Visual Effects for The Man in the High Castle, blender.org (באנגלית)
- ^ Blender Foundation, Title Design: from Wonder Woman to xXx, blender.org (באנגלית)
- ^ Blender Foundation, Goodbye Kansas Studios, blender.org (באנגלית)
- ^ Blender (2018-11-04), Blender Workflow for Feature Films - Jama Jurabaev, נבדק ב-2019-07-13
- ^ ריאיון עם גלעד רוזנאו
- ^
סינטל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ הכרזה על סינטל המשחק
- ^ דמעות פלדה , מנגו, סרטון באתר יוטיוב
- ^ ההכרזה על פרסום הסרט "דמעות פלדה" מתוך אתר מיזם מנגו של בלנדר
35101063בלנדר (תוכנה)