בית הכנסת בכוכב הירדן
 | |
| אבן מבית הכנסת בבנייה משנית בקירות המבצר | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה החשמונאית התקופה הרומית |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים | מאיר בן דב |
| מצב | חורבה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | רמת יששכר |
בית הכנסת בכוכב הירדן הוא בית כנסת המתוארך למאה השלישית או הרביעית לספירה שנמצא ביישוב היהודי כוכב ששרידיו ממוקמים כק"מ מטר דרום מזרחית למבצר כוכב הירדן.[1][2]
מיקום בית הכנסת
גילוי מספר רב כל כך של אבנים בשימוש משני הובילו את הארכאולוגים לבצע סריקות באזור המבצר. למרגלות המבצר, במרחק של כ־700 מטר לכיוון דרום מזרח, נתגלו שרידי יישוב ובו חלקה מאורכת, המתאימה לבניית בית כנסת. במקום עדיין נראו שרידי בסיסי עמודי בזלת. היישוב נמצא ליד מעין עין הידיד, על שמו של "הידיד" אורד צ'ארלס וינגייט.[1][2]
ממצאים ארכאולוגיים
הממצאים הראשונים שהעידו על קיומו של בית כנסת עתיק באזור המבצר של כוכב הירדן נתגלו באבני המבצר עצמו. כשהתחילו החפירות הארכאולוגיות במבצר בשנת 1966 נתגלו בקירות המבצר אבני בזלת בשימוש משני, עליהם גילופים המאפיינים אבנים מעוטרות של בתי כנסת קדומים ברמת הגולן. הגילופים כללו מוטיבים של גפנים, מיאנדרים כפולים העוטפים דוגמאות של בעלי חיים וצמחים. החותם הסופי היה מציאת שברי משקוף בזלת עליו חרוטה מנורה שבעת קנים, ארון קודש, מחתה וטבולה אנסטה. בשלב מאוחר יותר נתגלה חלק נוסף של המשקוף עליו כתובת בארמית.[1][2]
במשקוף השלם נראו מנורת שבעת קנים, כשמכל צד של המנורה יש ארון קודש ולאחריו טבולה אנסטה כשבימנית מבניהן הייתה כתובת:
דשרן הדה
סכופתה מן
דרחמנה ומן עמלי
אמן אמן סלה
תרגום: שנתנו [קבעו] את המשקוף הזה משל הרחמן ומעמלם אמן אמן סלה.
במיקום עצמו של היישוב נתגלתה טרסה מאורכת ומישורית שבה שרידי בסיסי עמודים וחוליות עשויות אבן בזלת. מסביב נמצאו אבני בנייה רבות, ככל הנראה של שאר מבני היישוב. החרסים שנתגלו על פני השטח תוארכו לתקופה הרומית והביזנטית.[1][2]
שם היישוב
השם הערבי של כוכב הירדן הוא כאוכב אל האווא. כאוכב - כלומר כוכב, המילה הערבית משמרת את השם העברי שניתן למקום. השם כוכב או כוכבא ניתן למקומות גבוהים בתקופת המשנה והתלמוד, דבר שתואם את אזכור שמות היישובים ברמת יששכר.[1]
הערות שוליים
39046839בית הכנסת בכוכב הירדן