בית הדואר המרכזי של מנילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הדואר המרכזי של מנילה
Manila Central Post Office
הכניסה לבית הדואר המרכזי של מנילה מכיוון כיכר Liwasang Bonifacio
הכניסה לבית הדואר המרכזי של מנילה מכיוון כיכר Liwasang Bonifacio
מידע כללי
כתובת Liwasang Bonifacio, Manila 1000
בעלים ממשלת הפיליפינים
נגישות מרבית מכל הכיוונים
הקמה ובנייה
אדריכל חואן מ. ארלאנו (אנ') ותומאס מאפואה (אנ')
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית יוונית

סניף הדואר המרכזי של מנילהאנגלית: Manila Central Post Office), המכונה לעיתים קרובות "בניין הדואר", הוא סניף הדואר הראשי של מנילה, בירת הפיליפינים. הבניין משמש גם את תאגיד הדואר הפיליפיני (אנ'). בבניין נמצא גם השירות הבולאי הפיליפני בו אספנים יכולים לקנות בולים מקוריים לאוספיהם. מדי שנה מקיים השירות הבולאי תערוכות של בולים וציוד דאר ישנים.[1] בבניין מבוצעות, פעולות מיון והפצת הדואר העיקריות של הפיליפינים.

מעטפת דואר מאושרת על ידי PHLPost

בניין הדואר ממוקם על גדות הנהר פסיג, ברובע ארמיטה (אנ') שבמנילה בירת הפיליפינים. כמוכן, הוא נמצא בקצה הצפוני של כיכר ליוואסאנג בוניפאציו (אנ'). מיקומו לאורך גדת הנהר פסיג (אנ') היה חלק מהתוכנית של מתכנן הערים והאדריכל דניאל ברנהם, במנילה, להובלת הדאר בנתיבי המים. מיקומו המרכזי של הבניין עם הרחובות והשדרות המתכנסות אליו הפך את הבניין לנגיש מכל הכיוונים.[2] הכניסה הראשית של הבניין פונה לכיכר Liwasang Bonifacio.

היסטוריה

ב-15 בספטמבר 1901 עוד בתקופה הספרדית, הוסדרה לראשונה בחוק מספר 462 של הוועדה הפיליפינית (אנ'), פעילות הדואר הפיליפיני בו נקבע באופן רשמי אופן קבלה, מיון והפצה של דברי דואר, כסף וסחורות. שירות הדואר במדינה, היה איטי, והתבצע באמצעות שליחים/דוורים רכובים על סוסים, עד שהגיעו האמריקנים שיזמו שיפורים ניכרים בדואר הפיליפיני.

הבניין המקורי תוכנן על ידי חואן מ. ארלאנו (אנ') ותומאס מאפואה (אנ') בסגנון אדריכלות נאו-קלאסית יוונית.[3] יסודות הבניין נבנו כבר בשנת 1920 בפיקוח חברת האדריכלות של פדרו סיוצ'י (אנ'). במלחמת העולם השנייה הבניין ניזוק מאוד במהלך קרב מנילה (אנ')) ונבנה מחדש בשנת 1946 תוך שמירה על מרבית עיצובו המקורי.[3]

בפיקוח ישיר של נשיא הפיליפינים, מרכז הדואר הראשי של תאגיד הדואר הפיליפיני הפך למודרני ויעיל. הוא כולל מכונת מיון מכתבים אוטומטית, מערכת מיקוד חדשה, דואר אוויר, דוורים ממונעים וכל יתר האמצעים והמתקנים החדשים ביותר. למרות כל אמצעי התקשורת המודרניים ה- PHLPost[4] עדיין ממשיך במסורת בת מאות שנים של מיון והפצת מכתבים.[5] כיום, הבניין מוצף מדי יום בכמויות גדולות של דברי דואר מכל רחבי הפיליפינים והעולם.

ארכיטקטורה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
סניף דואר בשקיעה

סניף הדואר של מנילה מוקם באופן אסטרטגי על ידי דניאל ברנהאם ליד גשר ג'ונס (אנ') בגלל שתי סיבות. ראשית משום שנהר פסיג היה יכול לשמש בנוחות כדרך קלה לשינוע דואר, ושנית, בניין הדואר יכול להיות נגיש מכל עבר לרבות רובע קוויאפו (אנ'), רובע בינונדו (אנ'), רובע מאלאט (אנ') וארמיטה.

הבניין נחשב למגנום אופוס של האדריכל חואן ארלאנו (אנ'), והוא תוכנן בסגנון הנאו-קלאסי יווני, שהביע סדר ואיזון. הוא נבנה בשנת 1926 והיה שווה כמיליון פזו. לעומת הנפח העצום והמלבני של המבנה ניצבים 16 עמודים יווניים העומדים בשורה מעל גרם המדרגות ממש לפני הכניסה ללובי של הבניין[6] מכיכר Liwasang Bonifacio. מעל החלל המרכזי של הבניין ישנה קומת גג מלבנית. בתוך הלובי הראשי ישנם אולמות צדדיים חצי מעוגלים, בכל קצה, המקורים בכיפות.[5] התוכניות להשלמת בניין הדואר התפרסמו ב־28 בנובמבר 1927, אך הענקת הפרויקט התרחשה שנה לאחר מכן בשנת 1928. מ-2 באוגוסט 1920 ועד 9 בינואר 1922 הונחו היסודות. בשלב הזה העבודות הוקפאו בגלל מחסור בכספים. באותו זמן דווח שלקראת סוף אותה שנה יושלמו כ -56% מעבודות הבנייה. השלמת הבניין נמשכה רק בפברואר 1928.[7]

ההצעות להשלמת בניין הדואר במנילה הוכרזו ב-28 בנובמבר 1927, אך השלמת הפרויקט הושגה רק בשנת 1928.[8]

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Manila Central Post Office in Manila, Philippines, GPSmyCity (באנגלית)
  2. ^ Moore, Charles (1921). "Daniel Burnham: Planner of Cities". Houghton Mifflin and Co., Boston and New York.
  3. ^ 3.0 3.1 Manila Central Post Office in Manila, Philippines, GPSmyCity (באנגלית)
  4. ^ https://www.phlpost.gov.ph/
  5. ^ 5.0 5.1 de la Torre, Visitacion (1981). Landmarks of Manila: 1571-1930. Makati City: Filipinas Foundation, Inc. p. 13.
  6. ^ Lico, Gerard (2008). Arkitekturang Filipino: A History of Architecture and Urbanism in the Philippines. Quezon City: The University of the Philippines Press. p. 310. מסת"ב 978-971-542-579-7.
  7. ^ Alarcon, Norma (2008). The Imperial Tapestry: American Colonial Architecture in the Philippines. Manila: University of Santo Tomas Publishing House. p. 140. מסת"ב 978-971-506-474-3.
  8. ^ Wood, Leonard (1925). Annual report of the Governor General of the Philippine Islands. Washington D.C.: Washington G.P.O.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32078352בית הדואר המרכזי של מנילה