בית הבאר בדרך בן צבי 70-68
 | |
| בית הבאר - החזית המזרחית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה |
| כתובת | דרך בן צבי 68–70 |
| מיקום | תל אביב-יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | המאה ה-19 – הווה |
| קואורדינטות | 32°02′39″N 34°46′08″E / 32.044094°N 34.768805°E |
בית הבאר בדרך בן צבי 68–70 הוא השם שניתן למתחם של מבנים ומתקני פרדס שהוקמו במאה ה-19 לאורך הדרך הראשית שהובילה מיפו לירושלים, והמהווים יחד בית באר, או בית פרדס. המתחם של בית הבאר, אשר החל כמתקן חקלאי, הפך במהלך התקופה העות'מאנית לבית מגורים מפואר ששימש את בעלי הפרדס. בתקופת המנדט הבריטי ולאחר שנת 1948 התדרדר מצבו של המתחם והופעלו בתוכו מוסך וחנויות. למרות המלצות לשמר את המתחם ולשחזר את פריטי הבניין המפוארים שעדיין נמצאים בו, הוא לא הוגדר כמבנה לשימור. המבנה נחשב אחד מ-בתי הבאר הראשונים בארץ.
הרקע להקמת בית הבאר
במחצית המאה ה-19 התפתחה מאוד תעשיית הפרדסנות בשטחים החקלאיים שסביב העיר יפו. הצורך בהשקאת הפרדסים רחבי הידיים הוביל לחפירת בארות רבות ולהקמת מתקנים נלווים הדרושים לשם השקיית העצים. סביב כל אחת מן הבארות הוקמו בהדרגה מתחמים בנויים אשר נודעו בשם הערבי "ביארה".
בספרו "מעין גנים - הלכות נטיעות גנים ופרדסים באה"ק", שנכתב בשנת 1891, פירט אהרון לייב פלמן את מקור שמם של בתי הפרדס ואת חשיבותם[1]:
בחודשים הגשומים של שנה רגילה לא היה צורך להוסיף מים על מי הגשמים. בשבעת החודשים השחונים של השנה (מאי-נובמבר) הושקו רוב פרדסי ארץ ישראל (להוציא המעטים שהיו בקרבת נהרות) במי באר. על כן נקרא הפרדס בערבית "בייארה", על שום הבאר, "ביר" בערבית, שנמצאה בתקופה זו בכל פרדס. בשם "באייארא" יקרא הערבי תושב הארץ את פרדסי עושי פרי בארץ, על שם הבאר אשר בלעדיו לא יכוון כל פרדס בארץ, כי ממנו דולים ומשקים את המטעות. ולהבא יאמר הערבי "ביר" ויצא ממנו שם "באייארא" ליחיד, ולפרדסים רבים בשם "ביארות". והשם הזה קנה לו זכות אזרח בכל השפות המתהלכות פה, וגם העברים יאמרו כן לפרדסי הארץ"
בעקבות שיפור המצב הביטחוני בארץ ישראל לא היה עוד צורך בחומת העיר יפו והיא הלכה והתפוררה עד אשר נהרסה כליל בשנת 1888. האפשרות לצאת מן הרחובות הצפופים של העיר העתיקה הניעה את עשירי העיר להקים בתי מידות מטיפוסים שונים במרחב הפתוח שסביב העיר, ובעלי הפרדסים בחרו להקים לעצמם בתי באר מוקפים גדרות אבן בלב שטחי הפרדסים שהשתרעו ממזרח ליפו. מתחם הביארה, שראשיתו מתקן חקלאי מובהק, קיבל משמעות נוספת והפך לבית עשירים גדול ומפנק לשימוש עשירי העיר יפו[2].
שלבי ההתפתחות של הקמת המבנים במתחם הביארה
כאמור, ניתן לזהות במתחמי הבאר שהוקמו סביב העיר יפו מספר שלבים אופייניים בהקמת המבנים השונים המרכיבים את הביארה[3]. בבית הבאר שבדרך בן צבי 70-68 ניתן לאתר שרידים המעידים על הקמת כל השלבים:
| מרכיב הבנייה | ייעוד המרכיב | קיים בבית הבאר |
|---|---|---|
| באר | הבאר החפורה היא המרכיב העיקרי של הביארה, וסביבה התפתחו יתר המרכיבים. המים נשאבו באמצעות מתקן אנטיליה או בעזרת משאבה עם מנוע. | כן |
| בריכת מים | הבריכה נועדה לאגור את המים שנשאבו מן הבאר ולשמור אותם לשימוש בשעת הצורך. | כן |
| מערכת הובלת המים | תעלות אבן או צינורות אבן ומתכת אפשרו להוביל את המים מבריכת האגירה אל עצי הפרדס. | כן |
| מבני משק, מחסנים ואורוות | צמוד לבית הבאר הוקמו חדרים שנועדו לאכסון כלי העבודה ובעלי החיים ששימשו לעבודת הפרדס. | כן |
| מגורים | ראשית הוקמו חדרי מגורים עבור הפועלים שעבדו בפרדס, ולאחר מכן הוחל בבניית בתים עבור בעל הפרדס ומשפחתו. | כן |
| חומה | כל המתחם הוקף בחומת אבן גבוהה על מנת לשמור על ביטחון דיירי הביארה. | כן |
| סביל | מתקן לאספקת מים לעוברי הדרך שלא היו תושבי הביארה הוקם בחומת המתחם. | כן |
הקמת בית הבאר בדרך בן צבי 68–70
בית הבאר החל להיבנות במועד לא ידוע במהלך המאה ה-19. העדות המוקדמת ביותר לקיומו היא משנת 1880, כאשר הופיע במפת סנדל שהוכנה באותה שנה[4]. הבאר נרשמה לראשונה באופן פורמלי ברישומי הממשל העות'מאני בשנת 1906[5].
בעלי המבנה לפני שנת 1948 היו משפחת דאדא ומשפחת פארח אל סלים[5]. מאז שנת 1950 התיישבו במתחם מספר משפחות שהתגוררו בו ופתחו בו עסקים שונים[6].
בית הבאר סיפק מי השקיה לפרדס שהיה צמוד אליו בצדו המערבי, אשר השתרע בשיאו (שנת 1938) על שטח של 40 דונם[4].
שלבי התפתחות המתחם
מתיעוד חלקי המבנה ניתן לזהות ארבעה שלבי בנייה שבוצעו בתקופה העות'מאנית:
- בשלב הראשון נחפרה הבאר ולצידה נבנתה בריכת מים[7].
- בשלב השני התווספה בצמוד לבאר המים שורה של חדרים ששימשו כמחסנים[7].
- בשלב השלישי נבנתה על גג בית הבאר קומה שנייה שהכילה את מגורי בעלי הבית, המתחם הוקף בחומה ונבנתה אמת מים להולכת המים אל הפרדס[8]. חדרי המגורים הוקמו במתכונת מפוארת וכללו מרצפות צבעוניות ותקרות מצוירות[9], ובית מרחץ פרטי (חמאם) צמוד לחדרי המגורים[10].
- בשלב הרביעי נבנתה שורה של חדרי מגורים כקומה שנייה על שורת המחסנים[11]. שלב זה הוא הראשון שתועד בצילום אוויר משנת 1918.
בשלהי תקופת המנדט הבריטי איבד בית הפרדס את משמעותו בעקבות מכירת הפרדס שהיה צמוד אליו לצורכי בנייה. בשטח החצר הפנימית של מתחם הבאר נוספו מספר מבנים שצמצמו את שטח החצר[12].
בתקופה שלאחר שנת 1948 בוצעו במתחם מספר שינויים משניים, דוגמת פריצת פתחים חדשים וקירוי החצר, אשר נועדו להתאים את המבנה לשימוש כמוסך וכשטח מסחרי[13].
מצבו של בית הבאר בדרך בן צבי 68–70 כיום
בשנת 1997 פורסמה על ידי עיריית תל אביב תוכנית "מתחם הגדנ“ע 2659" (מתחם הכולל את בית הבאר), ובתוכנית הוגדר כי הקרקע מיועדת ל"מסחר, משרדים, מבנה לשימור. לא תותר הריסת מבנה לשימור. היתרי בניה יינתנו לאחר קבלת אישור מהנדס העיר, שתוספת הבניה אינה פוגעת באיכותו האדריכלית וההיסטורית של המבנה לשימור"[4].
בשנת 2013 נערך סקר מקיף של בתי הבאר במרחב תל אביב, במסגרתו נבדק גם אתר בית הבאר בדרך בן צבי 68–70. ממצאי הבדיקה העלו כי במקום יש "שרידים של מבנה הכולל פרטים אדריכליים ייחודיים. בסמוך לאתרים נוספים, כגון בייארת אל עזה ובית קאסר, היוצרים יחד מכלול". הומלץ להכין למבנה תיק תיעוד מפורט ולהכריז על הביארה כמבנה לשימור[4].
בעקבות התיעוד המפורט ואיתור מבני הבאר הרבים הוחלט בעיריית תל אביב להתמקד בשימורם של האתרים הנמצאים בבעלות ממשלתית או בבעלות עירונית, ולוותר על העיסוק בשימור הכרוך בהפקעות יקרות של אתרים הנמצאים בבעלות פרטית. לאור זאת, לא הוכרז בית הבאר בדרך בן צבי 68–70 כמבנה לשימור, ויש כוונה לאפשר לבעלים להרוס את המתחם[14].
לקריאה נוספת
- אבי ששון, ביארות בתל אביב-יפו, אשקלון, 2013
- בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר
- שריף שריף, שינויים ותמורות בפלסטין/א"י 1856–1917 והשתקפותם בציורי קיר ותקרה בבתי מגורי העילית, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, נובמבר 2011
קישורים חיצוניים
- נועם דביר, מה יעלה בגורל בתי הבאר של תל אביב, הארץ, 05.07.12
הערות שוליים
- ^ אבי ששון, ביארות בתל אביב-יפו, עמ' 5
- ^ שריף שריף, שינויים ותמורות בפלסטין/א"י, עמ' 65
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 4
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 אבי ששון, ביארות בתל אביב-יפו, עמ' 237
- ^ 5.0 5.1 בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 7
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 12
- ^ 7.0 7.1 בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 20
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 21
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 51-50
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 56
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 22
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 23
- ^ בית באר בן צבי 68–70 אבו כביר, עמ' 26-24
- ^ נועם דביר, מה יעלה בגורל בתי הבאר של תל אביב
