בית הטקסטיל

בית הטקסטיל

אין תמונה חופשית

בית הטקסטיל מכיוון פארק קלור: משמאל בית גיבור, בתווך בית שרבט 1 ומימין בית הטקסטיל והאופנה

בית הטקסטיל במנשייה שבדרום תל אביב, מורכב משישה מגדלים הניצבים על פלטפורמה משותפת אחת. המבנים ניצבים בין פארק צ'ארלס קלור ורחוב קויפמן ממערב לבין נווה צדק ורחוב המרד ממזרח.

היסטוריה

בית הטקסטיל נבנה בהדרגה בעקבות החלטה שהתקבלה בשנת 1963 לפנות את בתי שכונת מנשייה ולהורסם, ולהקים תחתיהם את מרכז העסקים הראשי החדש של העיר. מרכז זה אמור היה לקשר בין יפו לתל אביב, ולהתחבר למרכז העסקים הישן באזור אחוזת בית. בכל האזור תוכננה בניית מגדלי משרדים גבוהים וכבישים רחבים, אגב שאיפה ליצור מרכז עירוני הדומה למטרופולינים האמריקאים. כדי להקים את הפרויקט נוסדה חברה עירונית ממשלתית, אחוזות החוף שכיום מנהלת את רוב חניוני העיר. על אף המאמצים הראשונים לפיתוח המע"ר רק קומץ בניינים קמו באזור, ולבית הטקסטיל נוספו מאוחר שני מלונות שהוקמו מצפון לו - ב-1979 הוקם מלון דן פנורמה וב-1999 נחנך מלון דיוויד אינטרקונטיננטל. מבנים אלה נותרו כמעט לבדם באזור, ומע"ר תל אביב נשאר בפועל סביב חלקו הצפוני של רחוב הרצל, ובשנות ה-70 אף התרחב בכיוון ההפוך (מזרחה).

המבנה

כל ששת המגדלים חולקים בסיס משותף בעל עיצוב אחיד בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, באורך של 140 מטר מצפון לדרום וברוחב של 120 מטר ממזרח למערב. במרכז הפלטפורמה המשותפת משתרעת חצר מרכזית גדולה, אשר כיום כמעט ואינה נמצאת בשימוש והיא ברובה עזובה ומוזנחת. בחלקה הצפוני של הפלטפורמה, בין בית התעשייה ובית גיבור, לבין מלון דן פנורמה, משתרעת כיכר מוגבהת בשם "כיכר השעות היפות", אשר הייתה אמורה להיות הקצה המערבי של שדרות רוטשילד שתוכננו בשנות ה-60 לחצות דרך שכונת נווה צדק ולהסתיים בחוף הים בנקודה זו - תכנון אשר לא יצא אל הפועל. כתוצאה מכך, בדומה לחצר הפנימית במרכז הפלטפורמה, גם כיכר מוגבהת זו נותרות היום ללא שימוש והיא עזובה ומוזנחת, חרף המגדלים והמלונות הסובבים לה.

ששת המגדלים של מרכז הטקסטיל ערוכים בשלושה צמדים, כאשר לכל זוג מראה ומאפיינים משותפים - שניים בצידו הדרומי של המבנה, שניים בצידו הצפוני ושניים נוספים בתווך:

• בית גיבור היה הראשון מבין המגדלים והוא הושלם בשנת 1978. מגדל זה, בתכנון אמנון ניב ואמנון שוורץ, ניצב בפינה הצפון-מערבית של המבנן ויש בו 18 קומות. בשל תכתיבים הקשורים במפלס מי התהום אין לבניין זה, או לכל בניין אחר במתחם, חניון תת-קרקעי, ולפיכך הוקם תחתיו חניון עילי בן שלוש קומות. הבניין מוארך וצר למדי - רוחבו מגיע ל-15 מטר בלבד ואורכו הוא 54 מטר. שמו כיום הוא "בית גאון" על שם בני גאון. הבניין חולק את חתימת העיצוב של המתחם כולו, ומאופיין בסדרה חוזרת של אלמנטים מבטון טרומי צבוע, בעל חלונות משופעים הנטויים כלפי מטה, במטרה להפחית חדירת קרני שמש ישירה אל חלל המשרדים.

בשנת 2015 פורסמה תוכנית שהוכנה על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד לשינוי ייעודו של המגדל לבית דירות ומלון תוך הוספת שמונה קומות למגדל ועיצוב מחודש של חזיתותיו.

• בית התעשייה הוא בן זוגו של בית גיבור ונמצא ממזרחה לו. הוא תוכנן בידי אותם האדריכלים ועיצובו דומה, אך אינו זהה, לאחיו. גם למבנה זה חזיתות וממדים דומים לבית גיבור, אולם יש בו 19 קומות (הקומה ה-19 נוספה בשלב מאוחר יותר). המבנה הושלם בשנת 1980 וחולק את אותו החניון העילי ביחד עם אחיו.
• בית האחים שרבט, ממערב, ובית היכל הסיטי ממזרח, הם צמד הבנינים התיכון. הם תוכננו בידי האדריכלים דן איתן וערי גושן. המגדלים חולקים את אותה הפלטפורמה עם שאר בנייני המתחם, אך עיצובם שונה מהם. חזיתותיהם מאופיינות בקירות מסך כהים ובעלי פינות מבנה מודגשות בלבן - חתימת עיצוב אופניינית לצמד האדריכלים המתכננים. ליבת המבנים חשופה ובולטת לכיוון דרום. הם הושלמו בשנים 1990 ו-1992 בהתאמה. בכל אחד מהם 20 קומות והם מתנשאים לגובה של 76.2 מטר.
• מרכז הטקסטיל והאופנה ע"ש ישראל פולק, נמצא בפינה הדרום-מערבית של הקומפלקס והוא למעשה הבניין הראשי של המתחם ובעל שטח הקומה הגדול בו. הבניין הושלם בשנת 1984 ותוכנן גם הוא בידי האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ. הוא חולק את אותו עיצוב מעטפת הבניין עם בית גיבור ובית התעשייה,כמו גם עם פלטפורמת המבנן המשותפת. לבניין 20 קומות וגובהו 78.95 מטר. תוכנית קומותיו העליונות כשל מתומן בלתי-משוכלל. במקור תוכנן לבניין זה צמדו, הזהה לו בצורתו ומנוגד לו בכיוונו, במקום בו עומד כיום ה"טרייד טאוור". מגדל זה מעולם לא נבנה.
• טרייד טאוור ניצב במקום בן זוגו של "מגדל מרכז הטקסטיל והאופנה" השוכן ממזרחה לו, ובמקור תוכנן היה, כאמור, להיות זהה ומנוגד לו בכיוונו. עם זאת, משלא הושלם הבניין בתכנונו המקורי, נבנה לבסוף באתר, בשנת 1998, מגדל בעל צורה ומאפיינים שונים בתכלית, בתכנונו של משרד יסקי-סיוון. מגדל זה אף אינו חולק את עיצוב קומת הבסיס המשותפת למתחם, אך כן מחובר אליה. בתור המגדל המאוחר מבין בנייני המבנן, עיצובו הוא גם יוצא הדופן ביותר - תוכניתו כשל חצי עיגול המשולב במנסרה מרובעת שסועה. חזיתותיו עושות שימוש בקירות מסך מזכוכית רפלקטיבית בעלת גוון כחול וגימור אבן גרניט. גובהו 76.55 מטרים והוא מכיל 21 קומות. בבניין שוכנת שגרירות איטליה בישראל.

קישורים חיצוניים

• בית הטקסטיל, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23521854בית הטקסטיל