בית אברהם שפירא
 | |
| בית אברהם שפירא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית מגורים |
| כתובת | הרצל 20 פתח תקווה |
| בעלים | עיריית פתח תקווה |
| מייסדים | אברהם שפירא |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1905 |
בית אברהם שפירא הוא הבית שבו התגורר אברהם שפירא, הנודע בכינוי "זקן השומרים", בשנים 1907 עד פטירתו ב-28 בדצמבר 1965 (ה' בטבת תשכ"ו). הבית שוכן במרכז העיר פתח תקווה, ברחוב הרצל 20, ומשמש כיום כמוזיאון לפועלו של שפירא וכמרכז תרבות.
היסטוריה
אברהם שפירא חי ופעל בפתח תקווה מאמצע שנות השמונים של המאה ה-19, ואת ביתו, בנה שפירא עצמו בין השנים 1905-1907[1]. בחייו, שימש הבית למגורי שפירא, אשתו ותשעת ילדיהם. בנוסף, כאשר כיהן בתפקידים ציבוריים בעיר, כדוגמת "יושב ראש ועד המושבה" וראש "אגודת השומרים", מספרים כי הבית היה פתוח תמיד לכנסים, התייעצויות וכדומה. כמו כן לאחר הקמת ארגון ההגנה בשנת 1920 והטמעת ארגונו של שפירא בשורות הארגון, נערכו בבית כנסים רבים של חברי ההגנה[1], ומפקדת ההגנה אף שכנה שם בתקופת המנדט הבריטי[2].
מספר שנים לפני מותו, ב-1957 החליט אברהם שפירא לתרום את ביתו לרשות עיריית פתח תקווה. בישיבה שערכה מועצת העיר דאז בראשות פנחס רשיש סוכם, כי בבית שפירא יאסף כל החומר שקשור לפעילותו של "זקן השומרים". יוקדש חדר לתצוגת נשקו האישי, תמונותיו, מתנות שקיבל משייחים ערבים כהוקרה על השכנת שלום, ועוד. כמו כן הוחלט על הקמת מוסד תרבות ביתר חדרי הבית, שייקרא על שמם של אברהם שפירא ואשתו[3]. על פי התכנון שפירא עצמו ימשיך להתגורר במקום באחד מחדרי הבית[4].
למעשה, עד פטירתו ב-1965 לא נעשתה התקדמות בנושא. לאחר פטירתו, החליטה משפחתו לקיים את צוואת אביהם ומסרה את ביתו לרשות עיריית פתח תקווה. מחלוקות בתוך מועצת עיריית פתח תקווה באשר לאופן הנצחתו של "זקן השומרים", בתוספת התנגדותם של חלק מיורשיו הביאו לעיכוב נוסף בביצוע צוואתו[5]. בפועל, רק בשנת 1978, לאחר פטירת בנו, מנדל שפירא, שהתגורר בינתיים בבית אביו, החלו לפנות את חדרי הבית על מנת להכשירם לייעוד שקבע להם אברהם שפירא, כ-13 שנה קודם לכן[6].
.JPG)
.JPG)
לאחר השיקום והשיפוץ הראשוני שימש הבית כספריה קטנה וחדר עיון. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשה שיקום נוסף, יסודי יותר, ייעודו של הבית שונה, וכיום הוא משמש כמרכז תרבות לאירועים שונים, מלבד היותו בית הנצחה לזכרו ופועלו של אברהם שפירא.
מבנה ועיצוב
הבית הוא בן קומה אחת, דבר שאופייני לבתי איכרים רבים שנבנו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. שדרת ברושים מובילה מהרחוב אל פתח הבית, ובחזית ניצב כיום פסל של אברהם שפירא רכוב על סוס, לזכרו.
קירות הבית בנויים מלבני כורכר מצופות טיח, גגו מכוסה ברעפי חרס, והתקרה עצמה עשויה מלוחות עץ. חלונות הבית גדולים מכוסים תריסי עץ ירוקים, טיפוסי לאותה התקופה. הבית רוצף ברצפות מעוטרות, שניתן לראותן עד היום.
הבית חולק לארבעה חדרי שינה, ושני חללים גדולים: חלל גדול אחד בתור סלון, וממנו דלת גדולה הובילה לחדר האוכל. כמו כן, בקצה הבית עמד מטבח גדול ששימש את באי הבית. בחדרי השינה התגוררו בני משפחת שפירא, ואף חלק מנכדיו הנשואים של שפירא ורעייתו.
שתי מרפסות היו לבית, קדמית (מרפסת הכניסה) ואחורית. המרפסת האחורית הייתה מקורה, ועמדה לכל אורך הקיר החיצוני, נתמכת בעמודים גדולים, וממנה היה אפשר לרדת לחצר הבית[1].
בתחילת שנות האלפיים, בעקבות עבודות סקר שנעשו במספר בתים היסטוריים בפתח תקווה, נתגלו שמונה סוגים של עיטורים מגוונים, על קירותיו הפנימיים של הבית. עיטורי הקירות, שהכילו בעיקר פרחים במבנה גאומטרי, שוחזרו על ידי תוכנת מחשב, והושלמו בעבודת יד בסמוך לקטעים המקוריים[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית אברהם שפירא, אתר לתולדות ראשונים פתח תקווה
- בית אברהם שפירא באתר עיריית פתח תקווה
- יוסף בן מאיר, מה יעלה בגורלו של בית אברהם שפירא?, הצופה, 10 באוקטובר 1967
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 בית אברהם שפירא, באתר לתולדות ראשנים פתח תקווה
- ^ המפגוש- בית שפירא, באתר לתולדות ראשונים פתח תקווה
- ^ אברהם שפירא מסר ביתו לראשות העירייה, באתר דבר, 30 באפריל 1957
- ^ ישעיהו אביעם, א. שפירא מצווה ביתו לעיריית פ"ת, באתר מעריב, 17 באפריל 1957
- ^ יוסף בן מאיר, מה יעלה בגורלו של בית אברהם שפירא?, באתר הצופה, 10 באוקטובר 1967
- ^ פתיחת בית אברהם שפירא ז"ל, באתר הספריה הלאומית, 5 במרץ 1978
- ^ דוד הכהן, ביתו המעוטר של השומר על הסוס, באתר ynet