אלגול (כוכב)
 | |
| מיקומו של אלגול בקבוצת פרסאוס | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | פרסאוס |
| שמות נוספים | β בפרסאוס, כוכב השד |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול |
| בהירות נראית | 2.12 משתנה |
| סיווג ספקטרלי | B8 V |
| עלייה ישרה | 03ʰ 08ᵐ 10.1ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 20.3″ 57′ 40°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| משך מחזור השתנות | 2 ימים, 20 שעות ו-49 דקות |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.15− משתנה |
| מרחק |
2 ± 93 שנות אור 0.61±28.51 פארסק |
| רדיוס | 2.9 רדיוסי שמש |
| מסה | 3.6 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 100 מהשמש |
| טמפרטורה | 12,500 K |
| מהירות סיבוב | 65 ק"מ/שנייה |
| מערכת | |
| כוכבים נלווים | אלגול B / C |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| סוג | תת-ענק כתום |
| בהירות נראית | 5.7 |
| סיווג ספקטרלי | K0-2 IV |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 3.5 |
| רדיוס | 3.5 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.8 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 3.4 מהשמש |
| טמפרטורה | 4,500 K |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| סוג | כוכב הסדרה הראשית לבן |
| בהירות נראית | 5.57 |
| סיווג ספקטרלי | A5 V |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 3.3 |
| רדיוס | 1.7 רדיוסי שמש |
| מסה | 1.67 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 4.1 מהשמש |
| טמפרטורה | 8,500 K |
אלגול או β בפרסאוס הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים פרסאוס ואחד המשתנים הלוקים הידועים ביותר. למעשה זו מערכת של שלושה כוכבים, בה בכל יומיים, 20 שעות ו-49 דקות, הכוכב הבהיר ביותר מוסתר חלקית למשך כ-10 שעות על ידי כוכב עמום יותר המקיף אותו וכתוצאה מכך הבהירות הכוללת של המערכת יורדת בכ-30% כך שניתן להבחין בשינוי הבהירות גם בעין. שמו של הכוכב נגזר מערבית - رأس الغول (ראס אל-גול) שפרושו "ראש השד", שם שמרמז על כך שכבר הערבים הכירו בכך שזהו לא כוכב רגיל.
היסטוריה
ככל הנראה כבר בימי קדם היה ידוע שהבהירות של אלגול משתנה במחזוריות קבועה, אך התעוד הראשון בכתב שידוע כיום של תופעה זו נעשה רק בשנת 1667 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'מיניאנו מונטאנארי. בשנת 1783 הציג האסטרונום הבריטי ג'ון גודריק בפני החברה המלכותית תאוריה המסבירה את השינוי המחזורי בבהירות, ולפיה השינוי נגרם מליקוי מאורות על ידי גוף חשוך המקיף את הכוכב ומסתיר את אורו.[1] ב-1881 מצא האסטרונום אדוארד פיקרינג מאוניברסיטת הרווארד ראיות לכך שאלגול הוא אכן כוכב כפול לוקה, שאומתו בשנת 1889 על ידי מדידות ספקטרוסקופיות שנערכו על ידי הרמן קארל פוגל ושהראו אפקט דופלר מחזורי באור הנפלט מהכוכב המעיד על שינוי מחזורי במהירות הרדיאלית של הכוכב בשל היותו חלק ממערכת כפולה. זהו גם הכוכב הראשון שזוהה ככוכב כפול ספקטרוסקופי. ב-1912 התגלה הכוכב השלישי - אלגול C על ידי מדידות ספקטרוסקופיות שהראו על קיומו של כוכב נוסף. חיזוק לכך נמצא בתנודות מחזוריות במיקומם של הזוג אלגול A ואלגול B שהתגלו בשנות ה-30 של המאה ה-20.
מאפיינים
מערכת אלגול נמצאת במרחק של כ-93 שנות אור ובהירותה הכוללת היא מדרגה 2.12. במחזוריות של יומיים, 20 שעות ו-49 דקות יורדת הבהירות לדרגה 3.4 למשך כ-10 שעות, כאשר אלגול B עובר על פני אלגול A ומסתיר אותו. במחצית זמן המחזור בין שני ליקויים, עובר אלגול A על פני אלגול B והבהירות הכוללת יורדת לדרגה 2.2, אך השינוי הזה קטן מכדי שיהיה ניתן להבחין בו בעין.
מאפייני אלגול A
אלגול A הוא הכוכב המסיבי והבהיר מבין השלושה. מסתו כ-3.6 מסות שמש ורדיוסו קצת פחות מ-3 רדיוסי שמש. עוצמת ההארה שלו היא פי 100 מהשמש באור נראה וכמעט כפול מכך בתוספת התחום העל-סגול. זהו כוכב הסדרה הראשית בצבע כחול עם טמפרטורת פני שטח של כ-12,500 קלווין.
מאפייני אלגול B
אלגול B הוא תת-ענק כתום עם מסה של כ-0.8 מסות שמש ורדיוס פי 3.5 מהשמש, המקיף את אלגול A במרחק קטן מאד של 0.062 יחידות אסטרונומיות במסלול כמעט מעגלי לחלוטין ובזמן מחזור של 2.87 ימים. מכיוון שמסתו של אלגול B קטנה בהרבה משל אלגול A היה צפוי שהוא יהיה בשלב התפתחות מוקדם יותר מאלגול A ולא בשלב הפיכה לענק. ככל הנראה היה בעבר אלגול B הכוכב המסיבי ביותר במערכת, אך עם סיום תהליכי ההיתוך של מימן בליבת הכוכב והתנפחותו לרדיוס גדול יותר מהמרחק בינו ובין אלגול A, סיפח אליו אלגול A את שכבות הגז החיצוניות של אלגול B והפך להיות המסיבי מבין השניים תוך שהוא מונע מאלגול B להפוך לענק אדום. עוצמת ההארה של אלגול B היא רק פי 3.4 מהשמש, כלומר כ-3.5% מעוצמת ההארה של אלגול A ומכיוון שרדיוסו גדול משל אלגול A נוצר מצב הליקוי כאשר הוא עובר על פני אלגול A. למעשה מישור ההקפה של אלגול B סביב אלגול A נטוי בכ-7.7° ביחס לקו הראיה אל כדור הארץ כך שהוא לא מסתיר לחלוטין את אלגול A בזמן הליקוי.
מאפייני אלגול C
אלגול C הוא כוכב הסדרה הראשית לבן עם מסה של כ-1.67 מסות שמש ורדיוס פי 1.7 מהשמש. עוצמת ההארה שלו היא פי 4 מהשמש, כך שגם הוא עמום מאד ביחס לאלגול A. אלגול C מקיף את זוג הכוכבים אלגול A ואלגול B במסלול אליפטי למדי ובמרחק ממוצע של כ-2.7 יחידות אסטרונומיות. זמן ההקפה הוא כ-681 ימים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| הכוכבים הבולטים בקבוצת פרסאוס | ||
|---|---|---|
|
