בולי המנדט שלא הונפקו
חברי "אגודת חובבי בולים", אשר פעלה בתל אביב מאז מחצית שנות השלושים, ניסו ללא הצלחה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1945 לקדם הנפקה של בולי דואר חדשים.
בולי הדואר בארץ ישראל
במרבית השטחים, אשר היו תחת חסות האימפריה הבריטית בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, מקובל היה להנפיק מעת לעת בולי דואר חדשים. בולים אלו הונפקו תוך הקפדה על עיצוב איכותי וייצור מוקפד, והם נחשבים בקרב אספני הבולים כאחת מקבוצות הבולים היפות ביותר שהונפקו אי פעם.
בארץ ישראל הדברים התנהלו באופן שונה לחלוטין. עד 1927 השתמשו שלטונות דואר המנדט בבולים הצבאיים, אשר הונפקו בשנת 1917 כאמצעי זמני להפעלת דואר בשטחים שנכבשו מן האימפריה העות'מאנית. הם הוסבו בשנת 1920 לשימוש כבולי דואר אזרחיים על ידי הוספת הדפס רכב עם שם הטריטוריה - פלשתינה א"י. בשנת 1927 הונפקה סדרת "בולי הנוף", אשר עוררה ויכוחים פוליטיים ומחאות רבות מצד כל חלקי האוכלוסייה בארץ ישראל, יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד. כולם ראו את עצמם כנפגעים מהיבט זה או אחר של הבולים החדשים, ורק בקושי רב הושלמה הסדרה והונפקה לציבור.
שלטונות הדואר הבריטי למדו היטב את הלקח מן ההנפקה הבעייתית, והעדיפו להמשיך ולהדפיס שוב ושוב את אותה סדרת בולים במקום להתמודד פעם נוספת עם תהליך בעייתי של הנפקה חדשה.
אגודת חובבי בולים
בין העולים הרבים שהגיעו לארץ ישראל במהלך שנות השלושים הייתה קבוצה הולכת וגדלה של אספני בולים, רובם יוצאי גרמניה ומזרח אירופה, אשר פעלו לפיתוח תחביב איסוף הבולים בארץ ישראל. הם הקימו מועדוני אספנים בתל אביב ובחיפה, ויזמו מפגשים, הרצאות ופעילויות שונות עבור חובבי הבולים.
הנפקה של בולים חדשים מידי תקופה תורמת לא מעט למידת העניין שמגלים האספנים בתחביב בו הם עוסקים, והעובדה שעיצוב בולי הדואר של ארץ ישראל לא השתנה כמעט עשרים שנה הרגיזה מאד את חובבי הבולים. במשך עשר שנים הם פנו שוב ושוב אל שלטונות הדואר בבקשה להחליף את העיצוב של בולי דואר המנדט, אולם נענו פעם אחר פעם בשלילה.[1][2][3]
תערוכת פילא 1945
בשנת 1945 יזמו חברי "אגודת חובבי בולים" בתל אביב את הקמתה של תערוכת הבולים "פילא 1945". הייתה זו תערוכת הבולים הארצית הראשונה שהתקיימה בארץ ישראל,[4] והיא זכתה לפרסום רב בעיתונות. 118 אספנים הציגו את אוספיהם בתערוכה שהתקיימה באולם התאחדות היצרנים של פלשתינה (רחוב מונטפיורי 13 תל אביב).[5] היא הייתה פתוחה לציבור במשך ארבעה ימים (יום א', 8 באפריל ועד יום ד', 11 באפריל) ובמהלכה ביקרו בה כעשרים וחמישה אלף אנשים.[6]
העניין בתערוכה חרג מן המעגל המקומי של חובבי הבולים בתל אביב. חברי המועדון הפילטליסטי בקהיר ואגודת הפילטליסטים בלבנון הציגו את בוליהם בתערוכה, והכינוי "מציג מספר 1" הוענק למר ג. ה. וובסטר, מנהל הדואר של פלשתינה, שהציג בתערוכה את האוסף האישי שלו בנושא דואר צבאי בריטי משנות השלושים.[7] הדואר המנדטורי הנפיק שתי גלויות דואר רשמיות לכבוד האירוע, והכין חותמת מיוחדת שהוטבעה על דברי דואר שנשלחו מאתר התערוכה.
התחרות לעיצוב בול דואר חדש
שיתוף הפעולה לו זכו מצד הנהלת הדואר המנדטורי עודד את מארגני התערוכה לנצל את האירוע על מנת לקדם את היוזמה להנפקת בולים חדשים. הם הכריזו על תחרות נושאת פרסים לעיצוב בול דואר חדש בפלשתינה. מנהל הדואר המנדטורי, שהעניק את חסותו לאירוע, התייחס לתחרות בהקדמה שכתב לקטלוג התערוכה:
התעניינותן של האגודות הפילטליסטיות בבולי הדואר השפיעה בלי ספק על איכות הבולים, ציוריהם וצורתם, ומן הראוי לציין, שיוזמי התערוכה הזאת החליטו לעודד את ציור הבולים, המיועדים לשמוש בארץ ישראל בעתיד, על ידי התחרות פרסים לזוכים
— ג'. ה. וובסטר, מנהל הדואר הכללי, 24 במארס 1945
ציירי הבולים התבקשו להגיש את הצעותיהם, לא יאוחר מיום 3 באפריל 1945, למשרד אגודת חובבי בולים, ברחוב נתן שטראוס 3 בתל אביב.[8] לזוכים בתחרות הובטחו פרסים בסכום של 60 לירות ארץ ישראליות.[9]
בנאום שנשא וובסטר במהלך טקס הפתיחה של תערוכת הבולים הוא חזר והבטיח כי יעיין בהוצאת בולים ארצישראליים חדשים,[10] דבר שעורר תקוות גדולות בקרב מארגני האירוע. בין היתר הדגיש מנהל הדואר את הדברים הבאים:[11]
נעים לי בתוקף כהונתי לפתוח את התערוכה שהיא הראשונה מסוגה בארץ... בשנים האחרונות דנה הנהלת הדואר הארצישראלי בשיפור סדרת הבולים הקיימת, שאינה משביעה את רצון הקהל ואף לא את רצון הממשלה, המעיינת בהוצאת סריה [סדרה] חדשה. המלחמה מנעה עד כה את הגשמת המגמה הזאת, אולם מאחר שהכריזה הנהלת הדואר על התחרות לסריה של בולים חדשים בין הציירים בארץ, שוב אין לפקפק שבין ההצעות השונות תהיה אפשרות לבחור בסדרת בולים שתהיה לכבוד לתפארת לקהל וכמובן גם למנהל הדואר שיוציאה.
— מר וובסטר, המנהל הכללי של הדואר
ההצעות הזוכות
וובסטר מונה כיושב ראש ועד השופטים של התחרות לציור בול דואר א"י חדש, יחד עם נציגים ממגוון תחומים: בולאים, אומנים, ואנשי דפוס.[12] גם קהל המבקרים בתערוכה התבקש להצביע בעד ההצעה המועדפת בעיניו, ובין אלו שבחירתם תתאים להחלטת צוות השופטים הובטח להגריל שלושה פרסים.[13]
מבין שלושים ההצעות שהוגשו לתחרות על ידי הגרפיקאים בחר צוות השופטים בשלוש ההצעות היפות ביותר לדעתו. ביום 10 באפריל 1945 חולקו הפרסים לשלושת המעצבים שזכו במקומות הראשונים:[14]
- 1. בפרס הראשון בסך 60 לא"י זכה שלמה בן דוד, שעיצב בול ועליו ציור של בניין מוזיאון רוקפלר בירושלים.
- 2. בפרס השני בסך 30 לא"י זכה ד"ר אנשל שעיצב בול ועליו דמות של אריה מכונף מן המיתולוגיה הבבלית.
- 3. בפרס השלישי בסך 30 לא"י זכה מר ר. דויטש, מורה לגרפיקה בבית הספר "בצלאל"[15], שעיצב בול ועליו ציור של עץ זית על רקע מפת תבליט של ארץ ישראל.
במעמד חלוקת הפרסים שב מר וובסטר ואמר, כי בקרוב יוצאו שלוש סריות של בולים חדשים בארץ עם הציורים הנ"ל.[16]
מעניין לציין כי בעיני קהל המבקרים בתערוכה מצאו חן דווקא הצעות אחרות מאלו שבחרו השופטים. המבקרים התמרמרו על כך שכל ההצעות התמקדו בתמונות של נוף ועתיקות, ואיש ממגישי ההצעות לא טרח לנסות ולהביע בהצעתו את חזון התחייה של עם ישראל.[17]
אחרית דבר
הפרסום האגרסיבי של מארגני התערוכה, והסיקור בעיתונות הכללית, יצרו בקרב הציבור הרחב את הרושם שעיצובים אלו עתידים להיות מונפקים כבולי דואר חדשים. מנהל הדואר המנדטורי, שככל הנראה לא צפה התפתחות זו, מיהר להגיב ולדחות ציפיות שווא אלו. כשבוע לאחר סיום התערוכה, ביום חמישי, 19 באפריל 1945, התפרסמה תגובתו של מנהל הדואר במדור "מכתבים למערכת" בעיתון "הפלשתיין פוסט":
מהערות מסוימות בעיתונות ניתן היה להניח בטעות כי מחלקת הדואר והטלגרף בחרה באופן רשמי את הציור שהוגש על ידי הזוכה בתחרות העיצוב שאורגנה בידי מנהלי תערוכת הבולים בתל אביב. לא זה המקרה. התחרות אורגנה על ידי מנהלי התערוכה שגם סיפקו את הפרסים למעצבים הזוכים.
עיצובים אלו נבחנו על ידי וועדה שהיה לי הכבוד לשבת בראשה. בוועדה זו השתתפו גם אחד מחברי המוסד המלכותי של הארכיטקטים הבריטים, ומדפיס מומחה. העיצובים נבחנו אך ורק מבחינת התאמתם לשכפול בקנה מידה קטן, כפי שנדרש מבול דואר.
אין משמעות הדבר שיעשה בהם שימוש על ידי מחלקת הדואר והטלגרף או, אם יעשה בהם שימוש, העיצובים לא ישונו בהתאם לדרישות הרשמיות. הממשלה אינה מחויבת בשום אופן לקבל עיצובים אלו לצורך הנפקת בול כלשהו בעתיד, והייתי שמח, לפיכך, אם עובדה זו תובהר לציבור.— ג. ה. וובסטר, מנהל הדואר
למרות דבריו של מנהל הדואר, המשיכו הבולאים לקוות כי יונפקו בולים חדשים לשימוש הדואר בארץ ישראל. כחודשיים לאחר נעילת התערוכה פורסם בעיתונות כי ההצעות שזכו בפרסים הועברו לעיונו של מנהל הדואר, והציפייה בקרב הבולאים הייתה שהן ישמשו כבסיס להנפקת בולי דואר חדשים.[18]
תקוות אלו לא זכו להתממש, הבולים החדשים לא הונפקו, וסדרת בולי הנוף המשיכה לשמש את הדואר המנדטורי עד תום תקופת שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
לקריאה נוספת
- "ארבע מדינות ערביות השתתפו בתערוכת הבולים הראשונה בארץ ישראל", בתוך: שובל-מגזין הבולאים בישראל, גיליון 13, פברואר 1995, עמ' 10-9.
הערות שוליים
- ^ תערוכת בולים בינלאומית בתל אביב, דבר, 19.2.1945, עמ' 2.
- ^ הבולאים תובעים מהדואר להוציא בולים חדשים, המשקיף, 19.2.1945, עמ' 4.
- ^ בולים ארצישראלים חדשים דורשים האוספים, הצופה, 19.2.1945, עמ' 1.
- ^ קדמה לה רק תערוכה מקומית שנערכה בחיפה בשנת 1939, דבר, 6.4.1939, עמ' 3.
- ^ מוצגים נדירים בתערוכת הבולים, המשקיף, 9.4.1945, עמ' 2.
- ^ נסגרה תערוכת הבולים, הבוקר, 12.4.1945, עמ' 4.
- ^ מוצגים נדירים בתערוכת הבולים, המשקיף, 9.4.1945, עמ' 2.
- ^ התחרות בציור בול חדש, הבוקר, 1.4.1945, עמ' 2.
- ^ תערוכת הבולים הארצישראלית הראשונה, על המשמר, 2.4.1945, עמ' 3.
- ^ נפתחה תערוכת הבולים, דבר, 9.4.1945, עמ' 2.
- ^ שלושת אלפים ביקרו אתמול בתערוכת הבולים, הבוקר, 9.4.1945, עמ' 4.
- ^ קטלוג תערוכת הבולים פילא תש"ה. ועד השופטים כלל את האישים הבאים:ג'. ה. וובסטר, מנהל הדואר הכללי, יו"ר; ד"ר ג. הסקי, מזכיר כבוד של התערוכה; י. כגן, יו"ר אגודת הציירים לגרפיקה שימושית, תל אביב; ד"ר נרקיס, קורטור [אוצר] של המוזיאון בצלאל, ירושלים; ג. ו. סינדל, המדפיס הממשלתי, ירושלים; פ. ו. פוסטר-טורנר, אדריכל ממשלתי, ירושלים
- ^ פילא 1945, הצופה, 8.4.1945, עמ' 4.
- ^ חולקו הפרסים למציירי בולים, המשקיף, 11.4.1945, עמ' 4.
- ^ תערוכה בזמן המנדט, בתוך: בולים ובולאים, למרחב, 17 באוגוסט 1956
- ^ פרסים בתערוכת הבולים, הצופה, 11.4.1945, עמ' 1.
- ^ נסגרה תערוכת הבולים, הבוקר, 12.4.1945, עמ' 4.
- ^ בולים א"י חדשים?, הבוקר, 27.6.1945, עמ' 1.
25838413בולי המנדט שלא הונפקו