בהימראו ראמג'י אמבדקר
 |
בהימראו ראמג'י אמבדקר (במרטהי: डॉ.भीमराव रामजी आंबेडकर, באנגלית: Bhimrao Ramji Ambedkar; 14 באפריל 1891 – 6 בדצמבר 1956), הידוע גם בכינוי באבאסאהב, היה כלכלן ומשפטן הודי, מנהיג פוליטי, פעיל בודהיסט, הוגה דעות, אנתרופולוג, היסטוריון, נואם וסופר, שנודע כאחד ממחוללי תחיית הבודהיזם בהודו, כאבי הכלכלה ההודית, כלוחם לחירויות האזרח וכמנסחה הראשי של חוקת הודו.
אמבדקר, שנולד למשפחה ממעמד הטמאים, בילה את כל חייו במאבק כנגד אפליה חברתית וכנגד שיטות הריבוד המעמדי שהיו נהוגות על ידי ההינדואים בהודו, ארבע הווארנות ושיטת הקאסטות. הוא אף נחשב כמי שהצית והחל את תנועת המרת הדת של מיליוני הינדואים חסרי הכת לבודהיזם.
ביוגרפיה
נולד ב-14 באפריל 1891 למשפחה מראטהית ממעמד הטמאים במאהו (היום במאדהיה פרדש).
לאחר שבצעירותו התגבר על מספר חסמים חברתיים וכלכליים, הפך אמבדקר לאחד מהראשונים ממעמד הדלית שקיבל חינוך אוניברסיטאי בהודו. לאחר שקיבל תואר במשפטים ומספר תוארי דוקטור עבור עבודותיו בתחום המשפט, הכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת קולומביה ומבית הספר לכלכלה של לונדון, שב אמבדקאר להודו כחוקר בעל שם. הוא עסק כעורך דין פרטי מספר שנים בטרם החל להוציא לאור כתב עת ולפרסם מאמרים שקראו להשגת זכויות פוליטיות וחופש חברתי בעבור הטמאים בהודו. הוא התפרסם בוויכוחיו עם מהטמה גנדי בהם טען כי לא ניתן לתקן ולבטל את מעמד הטמאים ואת השליטה הכלכלית והחברתית של הכתות הגבוהות, ללא דיון במהות ההינדואיזם, דיון שגנדי מאן להיכנס אליו[1].
אמבדקר גם דרש ייצוג נפרד לדלית באספות המחוקקות בהודו הבריטית, דבר לו הסכימו הבריטים בינואר 1930. בתגובה, החל גנדי ב-20 ספטמבר 1932 בצום עד מוות בדרישה לביטול הייצוג הנפרד, והבריטים, שחששו למותו, נענו לדרישתו. ב-24 בספטמבר 1932 חתמו גנדי ואמבדקר על הסכם פונה, בו נקבע כי ישמרו מושבים לבני הדלית בכל אספות הנבחרים אך לא הוענקו להם כל הזכויות הפוליטיות.[2]
כחלק ממאבקיו לזכויות טמאים, ילדים, מנוצלים ונשים, הוא תקף רבות את האסלאם וגינה את הנוהג של נישואי ילדים, כמו גם ההתעללות בנשים, בחברה מוסלמית (הוא עצמו התחתן לראשונה בגיל 15 עם ילדה בת 9).
לאחר שהחליט שגם בסיקיזם עלול לקבל מעמד נחות, החליט ב-1950 להעבור לבודהיזם. לאחר מספר שנים של תעמולה והכנות, ב-14 באוקטובר 1956, במעמד המוני בנאגפור, ביצע את תהליך ההצטרפות לבודהיזם, כשאליו מצטרפים כ-380,000 מתומכיו.[2]
קריירה פוליטית
ב-1933 ייסד אמבדקר את מפלגת הלייבור העצמאית, ונציגיה זכו ב-22 מושבים באספה המחוקקת של נשיאות בומביי. ב-1941 ייסד אבמדקר מפלגה חדשה פדרציית הקאסטות הרשומות (Scheduled Castes Federation, SCF). מפלגה זו התקיימה עד 1956, אז ייסד אמבדקר את המפלגה הרפובלקנית של הודו, שהתפוררה עם מותו.[2]
מבדקר היה שר המשפטים הראשון של הודו ועמד בראש הוועדה שניסחה וקבעה את חוקת הודו.
ב-1952 נבחר לרג'יה סבהה מטעם מדינת בומביי.
פרסים והוקרה
אמבדקר עוטר ב-1990, לאחר מותו, בעיטור הכבוד בהארט רטנה, עיטור הכבוד הרם ביותר בהודו. הוא גם נחשב על ידי הבודהיסטים ההודים וגם על ידי מיליוני בודהיסטים אחרים כבודהיסטווה - מאסטר הבוחר לשוב אל הקיום האנושי מתוך חמלה ואמפתיה לסבל בני האדם.
עיירת מולדתו, מאהו (אנ'), נקראה באפן רשמי ד"ר אמבדקר נאגאר, על שמו.
לקריאה נוספת
- בהימראו ראמג'י אמבדקר, חיסול הקאסטות, הוצאת בבל, תשפ"ג 2023
קישורים חיצוניים
- אמבדקר באתר אוניברסיטת קולומביה
- אתר אודות אמבדקר
- בהימראו ראמג'י אמבדקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי בהימראו ראמג'י אמבדקר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- כתבות
נירית בן-ארי, ארונדהטי רוי מנפצת את המיתוס הקדוש של גנדי, באתר הארץ, 3 במרץ 2015- אדם רז, "חיסול הקאסטות": המורשת האחרת של גנדי, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ^ עמירה הס, אלו-הי הדברים הגדולים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2007
- ^ 2.0 2.1 2.2 Mahwish Hafeez, Political struggle of the Untouchables and the rise of Bahujan Samag Party, Strategic Studies Vol. 27, No. 3, Autumn 2007, עמ' 30-49, JSTOR 45242405
37591179בהימראו ראמג'י אמבדקר