באבו צ'ירי שרפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

אתר הנצחה לזכרו של באבו צ'ירי שרפה

באבו צ'ירי שרפהאנגלית: Babu Chiri Sherpa; ‏22 ביוני 1965 - 29 באפריל 2001) היה מטפס הרים, מגדולי מטפסי ההימלאיה והאוורסט. נהרג במהלך טיפוס על האוורסט. בקרב שבט השרפה, עליהם הוא נמנה, נחשב באבו צ'ירי לאגדה.

ביוגרפיה

באבו צ'ירי נולד בשם השרפה-טיבטי באו צירינג שרפה, בכפר טקסינדו באזור הסולוקומבו דרומית לאוורסט. בגיל 13 החל לעבוד כסבל במשלחות וכבר במשלחת הראשונה שלו טיפס לפסגת המרה פיק ומעבר האמפו לאפצה המסוכן.

ההר הגבוה הראשון שלפסגתו הגיע היה הקנצ'נג'ונגה (8598 מ'), ההר השלישי בגובהו בעולם. טיפוס זה התרחש בשנת 1989, כשהשתתף במשלחת סובייטית. בשנת 1990 טיפס את הדאולגירי (8167 מ', השביעי בגובהו בעולם) עם משלחת צרפתית. בשנת 1994 טיפס לפסגת השישפנגמה (8027 מ') פעמיים תוך שבוע. אל פסגת הצ'ו-אויו (8201 מ', השישי בגובהו בעולם), הגיע סה"כ שש פעמים.

בסתיו 1998 טיפס לפסגת האמה דאבלם (6812 מ') שלוש פעמים, בהפסקה של יומיים שלושה בין טיפוס לטיפוס, וזאת לאחר שמספר שבועות לפני כן טיפס את הצ'ו אויו. בנוסף להרים אלה טיפס על הרים רבים מפורסמים פחות.

למרות שטיפס על הרים רבים, רק על האוורסט באו לכדי ביטוי כשרונותיו וייחודו. אין מטפס שהיה דומיננטי כמוהו על ההר הגבוה בעולם ושבר מספר כה רב של שיאים. בקרב מטפסים רבים ותושבי הסביבה הקרובה להר, רווחת האימרה כי "האוורסט היה מגרש המשחקים הפרטי שלו".

באבו צ'ירי ביטל את הכפיפות המסורתית של אנשי שבט השרפה לראשי המשלחות המערביות והזרות והפך למנהיג המשלחות הנפאלי-שרפה הראשון של מטפסים מערביים. מטפסים זרים ומקומיים, חלקם ידועים ומפורסמים בעולם כולו, היו עולים אליו לרגל לקבל את עצתו. עד לעידן באבו צ'ירי היה נהוג כי מנהיגי המשלחות המערביות והזרות מספקים את הכסף והציוד לטיפוס והם מחליטי ההחלטות, בעוד השרפות מבצעים את עיקר העבודה: מציאת הדרך, פתיחת המסלול, פריסת החבלים הקבועים, הקמת המחנות, פיזור מכלי החמצן, האספקה והליווי למטפסים הזרים, עד לפסגה. בעונת הטיפוס, כל משלחת שרצתה לטפס על ההר עשתה זאת רק לאחר התייעצות עם באבו צ'ירי. על האוורסט טיפס בפעם הראשונה בשנת 1990, עם משלחת צרפתית, מצידו הדרומי.

באבו צ'ירי זכה לכותרות רבות בפעם ראשונה בשנת 1995 כאשר טיפס פעמיים לפסגת האוורסט בפרק זמן של שבועיים; זה היה שיאו הראשון - איש לא עשה זאת לפניו. עד אז היה מטפס שהגיע לפסגה נח על זרי הדפנה לנצח, ואם היה שרפה היה חוזר לטפס רק בשנה שלאחר מכן, אם בכלל.

ב-6 במאי 1999 שהה באבו צ'ירי על פסגת האוורסט 21 שעות לבדו, ללא מכלי חמצן - שיא שטרם נשבר. 20 יום לאחר מכן הגיע שוב לפסגה, בפעם התשיעית.

במאי 2000 שבר שיא נוסף, הפעם במהירות הטיפוס. הוא טיפס ממחנה הבסיס (5350 מ') לפסגת האוורסט (8848 מ') ב-16 שעות ו-56 דקות, ללא מכלי חמצן, ועשה זאת ברוחות בעוצמה של 100 קמ"ש. השיא הקודם עמד על 20 שעות ו-24 דקות, עם מכלי חמצן. הייתה זו גם הפעם העשירית שבאבו צ'ירי כבש את פסגת האוורסט. בכך גם השווה את שיא מספר הפעמים של הגעה לפסגה ללא מכלי חמצן שקבע המטפס אנג ריטה.

שיא המהירות חיזק את מעמדו של באבו צ'ירי כגיבור לאומי בנפאל וככוכב-על בקרב קהילת המטפסים בעולם. לדבריו, טיפס כדי לתת לבנותיו (6 במספר) חינוך שהוא עצמו לא זכה לו אף פעם: בכפר בו גדל לא היה בית ספר והוא למד קרוא וכתוב בכוחות עצמו. סיבה נוספת לקריירת הטיפוס המתמשכת, הייתה איסוף כסף למטרת הקמה של בית ספר בכפר הולדתו - מבצע שבו הצליח: בית הספר עדיין פעיל.

באבו ידע היטב שמקצועו כרוך בסכנה וברצון היה פורש, אך כמו לרבים אחרים מבין השרפה, לא היו פתוחות בפניו אפשרויות פרנסה אחרות.

כושרם והסתגלותם לגובה של אנשי השרפה הם מן המפורסמות והפכו לאגדה, אך גם בין השרפות עצמם בלט באבו צ'ירי בכשרונו, במנהיגותו, במרצו הבלתי נלאה ובכושרו הגופני שעלו אפילו על יכולתם הנדירה של אנשי השרפה.

ב-29 באפריל 2001, בשעות אחרי הצהריים, במחנה מס' 2 שבצדו הדרומי (הנפאלי) של ההר, בגובה של כ-6400 מטר, בעת צילום, נפל באבו לתוך בקע בקרח, לעומק של 30 מטרים ונהרג. לווייתו נערכה בקטמנדו והייתה אירוע אבל לאומי.

בקרבת שדה התעופה של קטמנדו הוקמה אנדרטה לזכרו, אחת האנדרטאות היחידות שהוקמו בנפאל לזכר מטפס. באבו צ'ירי היה מועמד לרשימת 17 הנפאלים החשובים בהיסטוריה; במקומו נבחרה, בנסיבות מעוררות מחלוקת, פאסאנג לאמו, האישה הנפאלית הראשונה שהגיעה (ב-1993) לפסגת האוורסט ונהרגה בירידה.

באבו צ'ירי טיפס 10 פעמים לפסגת האוורסט, כולן ללא מכלי חמצן. מהן 4 פעמים מצדו הצפוני, הטיבטי, ו-6 פעמים מצדו הדרומי, הנפאלי.

חברת הטרקים והטיפוס אותה יסד: "נומאד אקספדישנס" (Nomad Expeditions), עדיין קיימת ונקראת היום "מאונטיין טרייבס" (Mountain Tribes).

באבו השאיר אחריו אישה ו-6 בנות.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0