ארקדי תימור
 |
ארקדי תימור (1919 – 14 בספטמבר 2005) היה מפקד חטיבת שיריון בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הואשם בשל קשריו עם ישראל בתעמולה יהודית אך לבסוף הומתק דינו. הידע הרחב שרכש הועיל רבות כאשר עלה לישראל ושרת בצה"ל כמהנדס תמיכה טכנית לכלי רכב משוריינים.[1][2]
פעילותו בצבא האדום
ארקדי תימור נולד בשם אברהם קצבמן בדובסרי שבברית המועצות. בשנת 1939 בהיותו סטודנט בפוליטכניקום הצטרף לצבא האדום ושינה את שמו הפרטי מאברהם לארקדי כדי שיהדותו לא תבלוט. ב-1941 כאשר הצטרפה ברית המועצות למלחמת העולם השנייה הוצב ארקדי ביחידת שריון ונשלח לאזור ממנו יצא הצבא האדום. השתתף בקרב על מוסקבה שם זכה לקידום. הוא מונה למפקד גדוד מיוחד שהורכב מכוח של כשמונים מהנדסים שמטרתם הייתה לפרק את הטנקים והכלים הצבאיים שנפלו בשבי בידי הגרמנים. בשנת 1942 נשלח להיות מפקד של פלוגת טנקים שלחמה בלנינגרד, בה נפצע קשה. בקרבות קשים בטוארגה, בפוזנן ובדנציג נפצע שוב אך המשיך בלחימה. ב-1943 הוא זכה גם להוקרה בהגנה על לנינגרד. במאי 1945 פרץ במסגרת חטיבה 219 לברלין והיה מהראשונים שהגיעו לרייכסטאג. הלחימה בברלין הייתה קשה מאוד והצבא האדום ספג אבדות רבות, רק לאחר שמונה ימי לחימה כבשה החטיבה את היעדים שהציבה לעצמה. שיעור האבידות בחטיבה שבה שירת ארקדי תימור היה גבוה מאוד, כל חבריו הקצינים היהודים נהרגו בקרבות, אך החטיבה שלו הצליחה להשיג ניצחון. ארקדי זכה להערכה רבה, במהלך המלחמה הוא נפצע מספר פעמים, וגם שהה בבית חולים צבאי אך מיד כשהחלים מיהר לחזור ליחידה שלו. כל משפחתו נטבחה במלחמה, בידי הגרמנים, שפשטו על דובוסורי ביולי 1941. אביו, אשר גויס לצבא ביולי 1941 לאחר שחרורו מבית-הסוהר כאסיר פוליטי, נפל בקרב באזור רז'ב ב־2 במרס 1943. לאחר המלחמה בשנת 1945 התמנה ארקדי למפקד בית ספר לשריון בדרזדן, בדרגת אלוף-משנה, ופיקד על בית ספר זה בין השנים 1948- 1945.[1][2]
הקשר שלו לארץ ישראל
כשהיה תימור בגרמניה הוא יצר קשר עם יחידה צבאית שפעלה בארץ במסגרת ההגנה. וסיפק לה ידע רב לגבי כלים צבאים והדרכה כיצד לתחזק אותם. בשנת 1948 עם הקמת מדינת ישראל, הוא וארבעה עשר יהודים נוספים שעבדו בצבא האדום רצו לבקש להצטרף לצבא הישראלי. כל מי שהגיש בקשה זו לשלטונות הרוסיים נעלם כלא היה, ולמזלו של ארקדי, אשתו לחצה אליו לא להצטרף לבקשה והא ניצל. הם עברו להתגורר לקובנו בו תמיר סיים לימודי הנדסה ועבר כמהנדס במפעל. בשנת 1956 הוא הואשם בתעמולה יהודית והיה אמור להיכנס לכלא ל-15 שנה, אך בגלל עברו הצבאי המפואר הומתק גזר דינו ובפועל הוא נכנס לכלא רק ל-4 שנים. בשנת 1960 לאחר שהשתחרר, הודות למוצאה של אשתו מפולין הם היגרו לפולין ומשם עלה לישראל. הוא שינה את שם משפחתו מקובניץ לתימור, קיבל דרגת אל"ם ושרת בצה"ל. ארקדי תימור היה אחד מהיוצרים של טנק הטירן ששימש את צה"ל במלחמת יום הכיפור ובמלחמת ששת הימים.[3]
פעילותו בישראל
לאחר הקריירה הצבאית שלו בישראל, כתב תימור סדרת ספרים על המלחמה כנגד האויב הנאצי ושמה: "Facing the Nazi Enemy ", כתב את הספר: "My Comrades in Battle ", וגם מספר פרקים בספר: "Jews in the Armies of the World". בנוסף לכך הוא כיהן כעורך בהוצאה לאור רוסית שפרסמה ספרים על המלחמה, היה פרשן רוסי בתחנת הרדיו "קול ישראל", היה חבר בארגון המנציח את יחידות השריון - "יד לשריון", והיה אחד המקימים של המוזיאון הישראלי ללוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה, מדינת ישראל העניקה לארקאדי תימור את מדליית לוחמי המחתרת.
קישורים חיצוניים
- קורות חיים(ברוסית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ארקדי תימור - הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2
- ^ 2.0 2.1 Abraham (Arkadi) Katzevman (Timor), www.yadvashem.org (באנגלית)
- ^ אורי דרומי, כולם קראו לו "אבי הטירן", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2005
ארקדי תימור38595410Q113289308